תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

כשעקפה את הקרוואן לכיוון תא הנהג, הפנתה את ראשה לכיוון האגם, בפחד,
טעות גורלית, או שבעצם זה לא היה משנה כי גם אם הייתה רואה אותו, זה לא היה
עוזר לה, היא התנגשה בו, בעוצמה, גורמת לעצמה לאבד שיווי משקל, היא כמעט נפלה
אך ידו שנשלחה לשערה בלפיתה חזקה, העמידה אותה בחזרה על רגליה.

מאותו הרגע הכל נהייה מטושטש עבורה למספר שעות, המחט שננעצה בזרועה,
ננעצה מהר ויצאה כשם שנכנסה, היא לא איבדה הכרה, אך שריריה רפו, המראות
הפכו לצללים, ראשה נשמט על גב המושב, שם הוא הושיב אותה, חוגר אותה בחגורת
הבטיחות, היא הרגישה בטלטלת הרכב, המחשבות שלה היו מבולבלים, לא הצליחה
לחשוב בבהירות, כנראה שמדי פעם היא נמנמה, כשמדי פעם היא התעוררה בבהלה,
לא הצליחה להבין איפה היא, כמה זמן עבר, הרוק נזל לה על הסנטר, בלי שליטה,
ניסתה לדבר אך יצאו לה רק הברות לא ברורות, נהמות , הלשון שלה היתה רדומה,
כבדה, היא שמעה אנחות, מי נאנח חשבה ברגע של צלילות, אנחות, מפיה יצאו,
למה אני רטובה? רטובה? רטובה?....

היא עדיין הייתה מטושטשת כשנכנסו עם הקרוואן לאסם גדול, הייתה מטושטשת
גם כשהושיב אותה בכסא גלגלים, קשר אותה וגלגל אותה לתוך מעלית קטנה שהוסתרה
מאחורי ארון כלי עבודה גדול.

כשדעתה חזרה אליה והתחושות שבו, מצאה את עצמה ערומה, קשורה בידיה ורגליה
בפישוק, למיטה גדולה, בחדר מואר קלושות, היא קלטה את מצבה די מהר, האינסטינקט
הראשון שלה היה לטלטל את הידיים והרגליים, לנסות להשתחרר, אך הייתה טיפוס
מציאותי, באינטואיציה שלה ידעה שאין טעם, מי שחטף אותה ידע מה שהוא עושה, כל שנותר
לה הוא לחכות, לחכות ולפחד.

המשך יבוא
פאני היל