תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

בזמן שליטף אותה היא התכווצה כולה, עצמה עיניים וניסתה להתעלם ממנו,
הרתיעה שלה ממנו העלתה על פניו חיוך, הוא כל כך נהנה מהמעמד, נהנה כל כך
שצמרמורות עלו לאורך גופו, צמרמורות בלתי נשלטות, נתראה מחר אמר בזמן
שקם ויצא מהחדר.

מחשבה אחת בלבד עלתה במוחה, אני חייבת לברוח, חייבת, במילא אני מתה אם
אני אשאר, הסיכוי היחיד שלי הוא לברוח.... תוך כדי מחשבות שמעה לפתע את הקול
של אימא, לרגע חשבה שהיא הוזה, היא סובבה את ראשה וראתה את הטלוויזיה
דלוקה, אימא הופיעה על המרקע, זה היה משדר חדשות, אימא דיברה עליה, התחננה
בפניה שתשוב מהר כי המשפחה דואגת, היא פנתה גם לחוטפים שאולי חטפו אותה
בבקשת תחינה שישחררו אותה, המראיין שוחח גם עם החבר, האקס שלה לשעבר,
מהשיחה הסתבר שהמשטרה חשדה בתחילה שהוא אשם בצורה כלשהיא בהיעלמותה.

לאחר שהחבר סיים לדבר, החל משדר חדשות אחר, פנים אחרות הופיעו על המסך,
תמונה של בחורה כשברקע הקריין מודיע על היעלמותה המסתורית ממקום עבודתה,
לקח לה מספר רגעים להבין שמדובר בבחורה שבחדר האחרון, עוד לא הספיקה להבין
את זה ומשדר נוסף הועלה על המרקע, הפעם היו אלה פנים של בחור צעיר, במשך
דקות ארוכות היא בהתה במשדרים נוספים המספרים על העלמות של בחורות, גברים,
מרוב הלם וידיעה, מה עלה בגורלם היא לא ספרה בכמה מדובר, אך ידעה בוודאות
שהיא לא רוצה שגורלה יהיה כגורלם.

למחרת הייתה דרוכה, חיכתה לרגע שבו יכנס לחדר, בגלל המצלמות היא לא יכלה להתמקם
בצורה נוחה, אך הייתה דרוכה כי ידעה שיש לה רק אפשרות אחת, הזדמנות אחת לעשות מה
שתכננה.

ברגע שנכנס פנימה היא רצה לעומתו בצעקה, מכוונת לכיוון הרגליים שלו, היא התנגשה בו
בכל הכוח, היא הצליחה להפתיע אותו, גרמה לו לאבד שיווי משקל וליפול, בזמן שנפל שמעה
וראתה את ראשו מקבל מכה בראש, הכרתו התערפלה והיא ניצלה את זה כדי לפתוח את
הדלת ולברוח, היא דילגה מעל הדלתות של החדרים שעשה לה בהם סיור, רצה לקצה
המסדרון, שם הייתה דלת נוספת אשר נפתחה בקלות, מדרגות כלפי מעלה הופיעו בפניה,
עלתה בהם מהר, תוך כדי שהיא מביטה אל המסדרון, הוא לא רדף אחריה, לפחות לא עדיין,
המדרגות הובילו לבית, בית רגיל למראה, היא חיפשה יציאה, על החלונות הקרובים היו סורגים
כך שהיא רצה לאורך הקיר, דלת נוספת שנגלתה לפניה הובילה לסלון, הדלת החוצה הייתה ממולה,
בצד השני של החדר, בריצה מהירה רצה לשם, פתחה את הדלת ובלי לחשוב הרבה היא רצה
החוצה, ערומה, הבית היה מוקף בעצים, חורשה, היא החליטה לא לברוח דרך השביל
המוביל לבית, במקום זה היא פנתה לאחורי הבית, נכנסה לתוך החורשה והחלה לפלס
את דרכה בזהירות, רגליה היחפות נשרטו, אך היא לא הרגישה את הכאב, הרצון לברוח
היה חזק ממנה, הפחד ממנו היה כל כך חזק שהיא לא עצרה לרגע לחשוב ולראות שהכול
היה כל כך קל, הדלתות היו כולן פתוחות........ מחכות רק לה......... הצייד התחיל.

המשך יבוא
פאני היל