סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 13 שנים. 3 ביוני 2010 בשעה 11:12

מבעד לעצים ראתה נצנוץ של מים, כשיצאה מתוך החורשה ראתה שהגיעה לאגם, לא רחוק משם ראתה את החניון והמזח שם נחטפה, היא הרימה את ידה וסוככה על עיניה, רכב חנה בחניון וגבר ואשה הסתובבו שם, היא החלה לרוץ לקראתם וכשהתקרבה צעקה- הצילו...........נופפה בידיים וקראה שוב- הצילו............

הגבר והאשה סובבו את ראשם לעומתה, כשהתקרבה אליהם הספיקה לראות את מבע ההלם שעל פניהם, מבט על עצמה הבהיר לה למה, היא היתה ערומה, שרוטה בכל גופה, מלוכלכת, כשחזרה להביט בהם ראתה אותם נופלים לפתע, תוך כדי צעקה, היא התחילה לרעוד, צעדה צעד אחד לאחור כשהרגישה משהוא פוגע בה, בצואר, בזמן שהכל הסתחרר סביבה שמעה צעדים מתקרבים ונעצרים לידה.

בפעם הבאה שהכרתה שבה אליה , היתה קשורה בידיה ורגליה לקיר, כשהטשטוש עבר לגמרי היא החלה לבכות חרישית, בכי של תסכול, היא היתה בחדר שנראה כמו מרתף העינויים שהיה זכור לה מהסיור שערך לה במקום, יום קודם. חצי מטר לידה היתה קשורה גם האשה מהחניון- לקיר, מבטה של האשה היה נעוץ בשולחן עץ קצר שעמד לפניהן, הגבר מהחניון היה קשור אליו, על בטנו, רגליו מכופפות ופשוקות, קשורות בצורה כזו שמנעה ממנו כל תזוזה, ישבנו מורם למעלה, ועל פניו הבעה מפוחדת ומיוסרת.

מזווית העין ראתה את החוטף מתקרב אליה, הוא חיבק אותה, ליטף, שכחת משהוא, אמר לה, אני לא לבד כאן, יש משהוא מאחורי המצלמה, הוא העיף מבט אל המצלמה שעל התקרה וחייך, כשחזר והביט בה אמר- העונש הכי כבד שלך, חוץ מהעונש שתענשי יותר מאוחר- יהיו ייסורי המצפון שלך, המוות של שניהם יעיק על ליבך, אם לא היית בורחת הם היו בחיים ומחר אחרי הקמפינג היו חוזרים לבנם התינוק שמחכה להם בבית, בגללך התינוק יהיה יתום

המשך יבוא
פאני היל


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י