תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

חייה נכנסו לשגרה, בעצם אי אפשר לקרוא לזה שגרה רגילה, אך יום לאחר יום, שבוע אחר שבוע, הכאב הפך להיות לבן לוויה, לשגרת חייה, היא שנאה אותו מיום ליום, אך הייתה מחכה שיגיע כבר, הבדידות הייתה קשה עליה, בין טיפול אחד למשנהו, הוא היה מתארח בחדרה, משוחח איתה, לפעמים היה מצטרף אליה למיטה, מחבק, מלטף, מנשק, מתעלס, היא כעסה על עצמה על שהיא מחכה לרגעים האלו, אף פעם לא יכלה לדעת מה יקרה כשיבוא, האם יביא בעקבותיו את הכאב או את "ההקלה", הפחד היה מושרש בה.

לפעמים היה מתעלל בה, פעם, לאחר ניתוח בטן, היא לא ידעה כמה זמן אחרי, אולי יומיים, אולי יותר הכאב היה כל כך חזק, בכל תזוזה היא הרגישה כאב חד שמפלח אותה, היא התחננה בפניו שייתן לה משכך כאבים, בכתה, הוא הציב לה תנאי, את רוצה משכך כאבים שאל? תסכימי לעשר הצלפות עם מקל על כפות הרגליים, בבקשה, היא התחננה בקול חלוש ורועד, זה התנאי, יש לך דקה להחליט, כל כך רצתה שהכאב יפסיק, אך ידעה שהוא רוצה שיכאב לה יותר לפני כן, היא הנהנה בראשה, הוא הניח משהו קשיח מתחת לקרסוליה, קשר את רגליה כדי שלא תזוז, הצלפה, הפסקה, הצלפה, הפסקה, כל הצלפה הוציאה צעקה מפיה, גופה הזדעזע, והבטן בערה לה, הכאב היה כל כך חזק שכנראה התעלפה באיזה שלב, כשהתעוררה הכאב נחלש, הוא עמד במילה, נתן לה משכך כאבים גם בהמשך הימים הבאים, על המילה שלו יכלה לסמוך, כשאמר והבטיח שיעשה, הוא אכן עשה, לטוב ולרע.

יום אחד, כששכבה חלושה וכואבת, הוא נכנס לחדר עם מיטה על גלגלים, השמיעה שלה התחדדה, כששמעה את הגלגלים ידעה שטיפול נוסף מתקרב, הלב שלה דפק במהירות, דיייייייייייי, לא יכולה יותר חשבה, די, ככה היה בזמן האחרון כשכבר לא היה לה כוח ללכת אחריו, הוא הביא איתו מיטה, היום אין טיפול נוסף, אמר כשהתיישב לידה, היום את עוברת לחדר חדש, היא ידעה למה התכוון, היא זכרה את החדר בו ראתה את הקורבן הקודם.

כששכבה במיטה החדשה, מיטת בית חולים, עירוי תקוע בידה, קטטר משתלשל בין רגליה, לשמוע לא יכלה יותר כי הוא פגע באוזניה, ידעה שהסוף מתקרב, המחשבות הציפו אותה, פחדים עלו, ברגעים מסוימים לא רצתה למות, קיוותה, אולי בכל זאת יקרה נס, אולי יצילו אותה, ברגעים אחרים השתוקקה למות, לסיים את הכאב, לברוח ממנו, השתוקקה שעל כסא מנגד ישב הקורבן הבא, היא לא רצתה שמשהו אחר יסבול כמוה, אך ידעה שאם ישב שם קורבן אחר, הוא ישחרר אותה...... כן...... לפעמים מרוב כאב רצתה שישב שם קורבן אחר ויסבול כמוה..............

הרגישה אותו עומד לידה, האוויר זז מעט, ידו נגעה בה, גורמת לה לדמוע, הפה שלה נפער לרווחה וראשה הוסט לכיוונו, כפי שלימד אותה, כשסתם את אפה והחל להשתין, ידעה, אך גופה התנגד, רעד, השתולל, עד שזה נגמר.

הסוף
פאני היל