תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

כשהתעוררה הייתה שוב מטושטשת, כמה היא שנאה את זה, את החולשה, הטשטוש בעיניים, הבחילה שעלתה בגרונה, היא ניסתה להסתובב ולקום אך לא יכלה, היא לא הצליחה להזיז את ראשה, ידיה ורגליה, כל חלק בגופה היה מקובע למיטה, שולחן, היא עוד לא הצליחה להבין מה קורה בדיוק, כשהטשטוש החל לעבור הבינה שהיא קשורה בכל גופה למיטת טיפולים בעלת מזרון דק, את הראש היא לא הצליחה להזיז מכיוון שהיו רצועות על מצחה וסנטרה ומשני צידי ראשה, צמוד ללחייה היו צמודים לוחות מתכת שמנעו ממנה כל תזוזה אפשרית.
היה קר בחדר והיא רעדה, הרעד היה גם מפחד, פחד מאובדן השליטה הטוטאלי בו הייתה נתונה, היא שמעה לפתע את פסיעות רגליו, כנראה שהיה בחדר וחיכה שהיא תתעורר ותתאושש, היא ראתה את ראשו מעליה והוא החל לדבר.

אני מחויב בפני חברי הטוב להשלים את המלאכה לפי ההוראות הכתובות שהשאיר בידי, אך מכיוון שכבר ניסית לברוח פעם אחת, החלטתי להקדים את המאוחר ולבצע פעולה שתמנע ממך כל ניסיון בריחה בעתיד, אני הולך לטפל בעינייך היפות, כדאי שתנצרי את הרגעים הללו כי אלו הרגעים האחרונים בהם את תוכלי לראות, מהיום כל מה שתראי יהיה בעיני רוחך, בזמן שדיבר ראה אותה בוכה, יותר מזה לא יכלה לעשות, הוא ליטף אותה והרגיע, אל תדאגי, אני אטפל בך ואשמור עלייך בחודשים הקרובים, אהיה מאור עינייך.

היא עצמה עיניים חזק, ניסתה להתנגד, אך הוא הצליח לפקוח עין ועוד עין, להכניס מתחת לעפעפיים משהוא שמנע מהן להסגר, מחט ומזרק נגלו לעיניה הדומעות והצורבות, זה ישרוף מעט הוא אמר, אך אל תדאגי, זה יעבור תוך עשר דקות, רבע שעה, לאחר מכן אעשה לך שטיפות מיוחדות על מנת למנוע דלקות בעיניים, היא ראתה בטשטוש את המחט מתקרבת, דפקה מרוב פחד עם האצבעות על המיטה, ניסתה בכל הכוח לקום, להשתחרר, כשהמחט נתקעה בעין היא צעקה ועוד פעם, זה כאב, שרף, היא לא הפסיקה לצעוק, בזמן כלשהוא היה נדמה לה שמשהוא אחר צועק, הראייה החלה להיטשטש, האור נעלם, כנראה שאיבדה הכרה כי כשהתעוררה בפעם הבאה שכבה על מיטה רגילה, ראשה על כרית ושמיכה על גופה הערום, החדר היה חשוך, בהתחלה לא הבינה למה כל כך חשוך, אני צריכה למצוא את מתג החשמל, הייתה המחשבה הראשונה שלה אך עיניה הצורבות הזכירו לה כי אור לא תראה יותר לעולם.

המשך יבוא
פאני היל