תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

שולי ישבה כל העת למרגלות המאסטר שלה, צופה בכאב במה שנעשה לנועה. היא ניסתה מספר פעמים לקום ונלחמה במאסטר כשהניח יד על כתפה וריתק אותה לרצפה.

היא פגשה את נועה מספר פעמים במסיבות, אך לצערה לא יצא להן לשוחח. לצערה- כי נועה משכה אותה, גירתה אותה, היה בה משהוא מיוחד. היא הרימה מבט ותקעה במאסטר שלה מבט כועס אשר גרם לו בהיסוס להרים את ידו. היא בזה לו וידעה שזו הפעם האחרונה שהיא תשב לרגליו, כבר מזמן היא פיקפקה ביכולת שלו לשלוט בה ועכשיו היא החליטה סופית.

נועה הרגישה יד ענוגה נוגעת בה, מלטפת בעדינות, לאט לאט גופה נרגע מהרעידות הבלתי נשלטות. בואי לחשה לה שולי, אני אעזור לך. נועה קמה באיטיות, כל גופה כאב והיא התמסרה ליד שעזרה לה להתלבש. היא צייתה בשקט להוראות שקיבלה משולי, כשעיניה עצומות למחצה וכשסוף סוף היא הצליחה לקום, לעמוד ולהשען על שולי, היא שמעה את המאסטר שלה אומר: את משוחררת!

תוך כדי מלחמה קשה בדמעות שהתעקשו לצאת, היא נתנה לשולי להוביל אותה החוצה. אני לוקחת אותך לבית החולים, אמרה לה שולי בעדינות. נועה ניסתה להתנגד אך שולי הייתה תקיפה, זה לא היה נתון לפשרות בייחוד לא כששמעה את נועה נאנקת מכאב בכל פעם שנגעה בידה.

המשך יבוא