תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

כבר שנה עברה מאז והכאב עוד לא נמוג, כאב חזק שאוכל אותך מבפנים.
כבר שנה שכשהיא חושבת עליו, על המאסטר שלה, שהיה לה, איבריה הפנימיים מתכווצים עד כדי כאב בלתי נסבל. הגעגועים והשאלה למה? שיגעו אותה.

היא הייתה שלו כבר ארבע שנים ומהיום שראתה אותו, היא לא הבחינה באף אחד אחר מלבדו, כל מעייניה היו נשואים אליו. היא הייתה מודעת לכל תנועת גוף שלו, לכל הבעת פנים, מבט אחד חטוף שלה עליו והיא ידעה את הלך רוחו.

כשנכנסה למסיבה הקטנה שנערכה בבית ידידה מהתחום, קלטה מייד שהוא כועס, המבט שננעץ בה חדר פנימה לליבה כחץ הנורה מקשת, היא לא הייתה זקוקה למילים, היא ידעה מייד שהכעס שלו מופנה כלפיה. מה שהפחיד אותה ביותר היה שזה לא כעס רגיל שלאחריו הייתה מקבלת עונש כפי ששפחה צייתנית צריכה לקבל, היה פה כעס שונה.

בשניות המעטות עד שהגיעה אליו, ניסתה לאמץ את מוחה ולגלות מה עשתה שיכול היה להעלות את קיצפו עליה בצורה שכזו, היא לא הצליחה למצוא שום דבר שיכל להעיד על כך, היא הייתה נאמנה מאוד, לא נפגשה עם אף אחד אחר ללא רשותו, שמרה על הדיסקרטיות שהם דיברו עליה כבר בפגישה הראשונה, הרי רק לפני יומיים הם נפגשו לפגישה סוערת ומחרמנת.

היא נעמדה מולו, מתבוננת בעיניו שננעצו בה קרות וקשות, היא התחילה לרעוד וכששלח יד לעברה -פעם ראשונה מאז שנפגשו, היא נרתעה אחורה באופן אינסטנקטיבי. מבט שואל עלה על פניה.
תתפשטי, נתן לה הוראה.

היא הסתכלה סביב, כל הנוכחים התיישבו על הכורסאות מסביב, מחכים למשהו שנשגב מבינתה והכניס בה פחד, למרות הכל היא החלה להתפשט, הניחה את חפציה בצד ונעמדה מול המאסטר שלה כשידיה משולבות ומכסות את שדיה.

הסטירה החזקה שקיבלה, החזירה את מבטה אל המאסטר, גורמת לדמעה לרדת במורד לחייה, היא הסתכלה שוב על הנוכחים בחדר וידעה שזה לא הזמן לשאול שאלות, היא תצטרך לעשות כמצווה עליה ולנסות להבין לאחר מכן.

שערה נלפת וסובב בידי המאסטר שלה, וכשהיא הורדה לרצפה היא נאנחה, למרות ההרגשה הקשה שלה היא נהייתה חרמנית. עד היום המאסטר שלה היה מאוד מתחשב ולא נהג בה בגסות או בכוח מוגזם ועכשיו ידעה שהמפגש הזה יהיה שונה, שונה לגמרי ממה שהרגישה וחוותה עד היום, היא לא ידעה מה יקרה אבל הפחד שקינן בה קיבל תאוצה.

בהיסוס היא פישקה את רגליה כמו שחשבה שהוא יירצה והורידה ראש לריצפה, מחכה, ההצלפה הראשונה תפסה אותה ללא ההכנה הנפשית שהייתה דרושה לה והיא התכווצה, היא ניסתה להתאפס, לגרום לחרמנות שלה לעלות כדי שתוכל להכנס לספייס, אבל לא הצליחה.

ההצלפה השנייה הייתה חזקה במיוחד, והשלישית הגיעה במהירות מבלי שנתן לה המאסטר לנשום ולהרגיע את הכאב, מרגע זה כל הצלפה הייתה חזקה יותר ומהירה יותר ונחתה על כל גופה, לא משנה לאן ניסתה להתפתל, להתכווץ, להתגלגל, היא התחילה להתחנן בפניו שיפסיק וכשהצלפה חזקה במיוחד נחתה על זרועה היא צעקה, צעקה שלא פסקה עד שהוא פסק ואז שרתה בחדר דממה.

המשך יבוא