האנדרואיד חלק חמישי והסוף
שלומית שמעה קרקוש של עגלה, היא פקחה עין והרימה מעט את ראשה, השומר שנכנס לחדר דחף פנימה עגלת נירוסטה, הלב של שלומית החל לדהור בפראות, על השולחן הוצב ראש כרות נוסף, זה היה הסגן שלה, עכשיו ידעה שזה נגמר, לא חייה אלא חיי המאבק המנוכחי של המחתרת, היא ידעה שייקח זמן עד שמחתרת חדשה תתחיל לפעול.
ראשה נמשך לאחור, תסתכלי היטב, קדימה..... תסתכלי.............. אמר האנדרואיד בשקט תוך כדי שהוא שומט את ראשה חזרה אל המשטח עליו שכבה, אנחנו יודעים שאת המנהיגה כבר קרוב לחודשיים, עקבנו אחרייך, שיחקנו בך, היום, זה היום שהוחלט במועצה שלנו למחות את המחתרת מעל פני האדמה, שלומית התחילה לבכות, מעולם לא חוותה הרגשת חוסר אונים שכזו, חוסר אונים שהלך וגבר ככל ששמעה את האנדואיד, מספר פרטים נוספים על לכידת האנשים שהשתתפו במחתרת, על העונשים שעברו, על ההוצאות להורג, הוא מנה שמות של חברים וחברות שאהבה.
אבל את................ יקירתי, בינתיים תמשיכי לחיות, את מבינה, בזמן שחדרו הסיבים לתוך מוחך, הושתלו שם מנגנוני שליטה מרחוק, אני הולך להפוך אותך לשפחה שלי, שפחה צייתנית, שתלקק ותנשק את רגליי באהבה ותאווה............. הוא התחיל לצחוק בהנאה............. מה שהכי נחמד - הכי כייפי בעניין- את תהיי מודעת לכך, תהייה בתוכך התנגדות רצינית, את לא תרצי לנשק, אך תרגישי שאת חייבת, את לא תרצי לחשוק בי, אבל תרגישי שאין לך ברירה, את תהיי זונה קטנה שלי ואם יתחשק לי, אתחלק בך גם עם חברים שלי.
הוא הפעיל את מנגנון השליטה שהיה בתוכו, בתוך "מוחו", רק הוא יכל לשלוט בה ורק מותו יכל לשחרר אותה מאסורי מוחה, הוא כמובן לא סיפר לה את זה, היא בטח תתהה היכן נמצא מנגנון הניתוק, היא תחפש ותחפש, אבל לשווא, תוך כדי מחשבות שחרר אותה האנדרואיד מהשולחן אליו הייתה קשורה ונתן לה את הפקודה הראשונה שלה בתור שפחתו, זונתו.
הסוף
פאני
לפני 13 שנים. 16 במאי 2011 בשעה 12:38