ידיה היו קשורות לצדדים.
רגליה היו צמודות וקשורות אם חבלים לקרש צר, באזור הירכיים, הברכיים ומעל הקרסוליים, באופן שהשאיר את כפות רגליה מספר סנטימטרים מחוץ לקרש.
הקרש עצמו היה קשור היטב למיטה על ידי חבלים ששוזרו בתוך טבעות המתכת שבצידיו.
הקיין ליטף ודגדג את כפות רגליה, אך רק למשך מספר שניות.
ההצלפה לא אחרה להגיע, צניפה מהירה וכואבת אשר הוציאה מפיה גניחה.
הוא הסתכל עליה.... "רק גניחה?" חשב לעצמו.... "לא מספק בכלל"......
חמש דקות לאחר מכן, היא השמיעה באוזניו נעימה עריבה.... גניחותיה הפכו לצעקות.
"לא מספק" המשיך וחשב.
בעשר הדקות הבאות שיחק עם כפות רגליה, ליטוף עם הקיין, צניפה, דגדוג ומכה.... עד שהצעקות הפכו לבכי חרישי......
"לא מספק" חשב לעצמו.
נטל את השוט והצליף. כשגופה התעוות, גנח, דמע, רעד, קפץ .......עדיין חשב "לא מספק".
ישב על הכורסא והתבונן בה, שוכבת קשורה, מנסה להרגיע את נשימתה, את גניחותיה.
ידע שהגיע הזמן לשחרר אותה! למצוא לעצמו שפחה חדשה שתרגש, שתלהיב, שתספק אותו.
עם זאת הוא מיצה!
