סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 17 שנים. 13 במרץ 2007 בשעה 12:38

פנטזייה- חילופי זוגות

הכלבלב ישב לרגליה כמו בכל ערב, מעסה את כפותיה לאחר יום עבודה מעייף במשרד.
ראתה שהוא לא שקט, יש לו מה להגיד, התעלמה מספר דק, עוצמת את עיניה ונותנת לעצמה לנוח. דבר, פתאום אמרה, הוא קפץ בבהלה, מעלה חיוך על פניה, חושב לעצמו, תמיד היא יודעת.

אחכה עוד הרבה זמן? שאלה ובעטה בישבנו עם הרגל השנייה,
הוא השפיל מבט, לא רצה לשאול אבל לא היתה לו ברירה, החברים לחצו עליו והוא ידע שהעסק רק יביא לו צרות.
מיקי ורוני שואלים אם היית רוצה לסוע עם ענת ורותי לצימר בסוף השבוע,
נוווווווווווווווו? ושלחה לו בעיטה נוספת, מה הבעיה? הרי זו לא הפעם הראשונה,
הם רוצים שנעשה חילופי זוגות אמר בלחש, מסיבה, אורגייה.
היא התחילה לצחוק, מתגלגלת, יודעת בדיוק כיצד סוף השבוע יראה, כבר דימיינה הכל בעיני רוחה.

ידעתי חשב, בבקשה...התחיל להתחנן, אל תתני להם לדעת, בבקשה.......................
דמעות בעיניו, התחיל לנשק את כפות רגליה, לחכך אותם בלחיו, בבקשה...................

הסתכלה על הגבר שלמרגלותיה, גבוה , עוסק בספורט, מנהל בחברה ידועה,
הכלבלב האהוב שלה מזה כשנתיים, הם חיו ביחד כבני זוג והסתדרו מצויין, היא הגבירה בבית והוא המשרת , העבד, הכלבלב המפנק, הרגיש לפי מצבי הרוח שלה מה דרוש לה, היה קשוב אליה.

תן להם תשובה חיובית אמרה.

מחר אחזור מעט מאוחר , אתקשר לרותי וענת ונלך לקניות.

למחרת לקחה את הבנות לקניות, עברו בחנות לבגדי עור, משם נסעו לחנות ההפתעות,
חנות הצעצועים שכל כך אהבה, הכירה להן את הפריטים, הסבירה, כל אותו הזמן הן צחקקו במבוכה, הן יכנסו לעניין חשבה בליבה.

סוף השבוע הגיע במהרה, הכלבלב הכניס את המזוודות לרכב, פתח לגבירתו את הדלת ועזר לה
להתישב, תודה היא אמרה ונתנה לו נשיקה, בזמן הנסיעה הוא היה לחוץ, ידע שתכננה תוכניות ,
אך לא ידע למה עליו לצפות, תעצור בחורשה הקרובה אמרה לו, הלב התחיל לפעום בחוזקה, ידיו רעדו, כשעצר את הרכב, הורתה לו לצאת, לרדת על הברכיים ולפתוח את הפה, היא קרבה את הכוס לפיו והחלה להשתין, שתה בצמאון, ליקק את שפתיו, בוא נמשיך בדרך, ציוותה, הוא עמד נבוך, היה בטוח שמשהוא נוסף עומד לקרות, אחכה עוד הרבה זמן? אמרה ושלחה בעיטה לישבנו, מזרזת אותו, לפתוח את הדלת.

כשהגיעו לצימר, ראו שהחברים כבר שם, מחכים להם, כל זוג לקח לעצמו חדר, הם קבעו להפגש בשעה 20.00 בסלון הצימר לארוחת ערב משותפת שהזמינו ולחגיגה שתערך לאחר מכן.

20.00 בערב, הארוחה היתה נפלאה, הם דיברו, החליפו חוויות מהשבוע שחלף, רק הכלבלב היה שקט, מיקי ורוני העיפו בו מבט מדי פעם, לא מבינים מה אוכל אותו, מה הבעיה, אם הוא לא היה רוצה בחילופי הזוגות היה צריך פשוט להגיד.

בשעה 22.00 קמה המלכה ממקומה ואמרה, אנחנו הבנות הולכות להתלבש, להתכונן,
לכלבלב שלה היא אמרה להצטרף אליה, רגע , רגע, זה לא פייר אמרו מיקי ורוני, כולכם בחדר אחד? ומה איתנו?
אתם מחכים כאן על הספה עד שנחזור היא אמרה, נועצת בהם מבט קשה, מבט שלא נתון לשום פשרות. הם התיישבו המומים על הספה, לא משערים בדעתם מה מתוכנן.

המשך יבוא




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י