סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 17 שנים. 22 באפריל 2007 בשעה 11:40

המשך פנטזיית המרדף


התרוצצה בחדרה, המגירות פתוחות, אינה יודעת מה לקחת איתה, למה תידרש,
כלי רחצה, בגדים תחתונים... ביחוד הסקסיים שבהם, לא ידעה שרוב הזמן תהיה ערומה,
לא תזדקק לכל הביגוד שלה.
מיהרה למטה, לחכות לו, ראתה אותו יושב ברכב ומחכה, איחרת אמר, לא ידעה מה להשיב,
התיישבה לידו, מניחה את תיקה במושב האחורי.
השעה היתה מאוחרת, היתה עייפה, עצמה עיניים ונתנה לעצמה להרגע, לחשוב על המעשה הנועז
שעשתה, אין לי מושג איך קוראים לו, לאן הוא לוקח אותי? כבר אין טעם לשאול, במילא אדע
הכל תוך זמן קצר חשבה, מטומטמת שכמוני.
כנראה שנרדמה, לא חשה בזמן שחלף, הרגישה את ידו מטלטלת אותה, הגענו הוא אמר, הם היו בתוך מוסך סגור , כאלו של בתים פרטיים, קחי את התיק שלך ובואי אחרי.
יצאה מהרכב והלכה אחריו בצייתנות, עלו במדרגות אל הבית, בית גדול, מרשים, רואים שלא חסר לו כסף חשבה לעצמה, המשיכו ללכת אל דלת צדדית, דלת אל המרתף, הוא פתח את הדלת ואמר לה להכנס לרדת במדרגות, לרגע הססה, הפחד התחיל להשתלט עליה, לא אמר מילה, רק עמד וחיכה, חיכה שתחליט, ברגע שתכנסי אין דרך חזרה עד סוף השבוע שקבענו אמר, אם תחליטי לוותר אקח אותך ברגע זה חזרה.
עמד והמשיך לחכות, פסעה צעד קדימה ונעצרה שוב, רועדת כולה, אינה יודעת אם מקור או פחד,
שינייה נוקשות ואז החליטה, פסעה פנימה והחלה לרדת , ברגע שהחליטה הרגישה הקלה,
הרגישה שזה המעשה הנכון להיום, שמעה את הדלת ננעלת ואת צעדיו בעקבותיה.
ידו על כתפה מכוונת אותה, משרה הרגשה של בעלות, שליטה במעשיה, במגע קל זה העביר לה מסר ברור- אני השולט , אני המחליט, את שלי .

המרתף- נשמתה נעתקה כשראתה אותו, סלון מהודר, ספות , כורסאות, פינת מטבח מאובזרת, בר משקאות, מסך טלוויזייה ענק על הקיר, מערכת קולנוע.
בצד, חדר אמבט גדול, ג'קוזי, שירותים מהודרים.
אני אוהב לארח אמר, אירוח מיוחד.
ליד הקיר השני היו מתקנים שונים, מתקנים שראתה רק בסרטי בדסמ, סד, מתקני תלייה, קשירה,
על הקיר תלויים בסדר מופתי, שוטים, חבלים, מצבטים למיניהם, ועוד כל מיני אביזרים שלא ידעה
את פישרם, לא ידעה למה הם משמשים אך ידעה שתדע ותרגיש בבוא העת.
המחשבה על כך הבעירה את גופה, אנחה לא רצונית יצאה מפיה, לא רצתה שישמע, אך הוא שמע,
הוא ראה איך הגיבה.
ממול הסלון המהודר היה כלוב גדול, תא כלא יותר נכון, סורגים מקיר לקיר, בפנים מיטה גדולה,
מקלחון גדול ושירותים, מחשב, טלוויזייה, ספרייה עם ספרי קריאה ועיתונים, שבועונים,
פינת מטבח קטנה, שידה וארון.
עדיין לא אמר דבר, חיכה עד שתראה, תקלוט ותתחיל להבין במה מדובר.
נזכרה בסיפור "הזמיר" , ציפור שחיה בכלוב של זהב, מעניין מתי ארצה לעוף ולצאת לחופשי, כמה זמן
זה יקח, מתי אשבר, הרהרה.


פאני היל


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י