כל כך הייתי שקועה במעשיי לא שמתי לב שהשיחה הסתיימה, המאסטר ישב על הכסא מתבונן בזונה הסוררת שלו, יש לך חמש דק לקום ממני, פקד, בעוד עשר דק יגיעו שני אנשים לישיבה חשובה בת חצי שעה, אני רוצה אותך מחוץ למשרד.
החיוך האדיוטי עלה שוב על פני, גורמת למאסטר להזעיף פנים, הוא מתחיל להתרגז חשבתי, יופי, שיתרגז, מגיע לו, לחרמן כך את הזונה שלו ולשלוח אותה הביתה כשתאוותה בידה.
קמתי במהירות מהזין האהוב, מתרחקת לכיוון הדלת, מתבוננת בעיון במכתבה של המאסטר, בכיסאות שממול, תכנית צצה במוחי, מחשבה זדונית, התחלתי לצחקק, הצחקוק הפך לצחוק פרוע , תוך כדי נסיון להרגע התחלתי להוציא לפועל את הרעיון, ניגשתי במהירות למאסטר, חולצת לו נעליים, מורידה גרביים, זוכה לבעיטה חזקה בירכיי, כתגובה צבטתי אותי בכפות רגליו, מצליפה עם ידי על רגליו, עד שישב בשקט, שום מילה לא יצאה מפיו,
כנראה הבין שהזונה שלו השתגעה ולא יעזור לו כלום, עדיף מבחינתו לשתף לפחות לעת עתה פעולה.
השלב הבא היה להוריד למאסטר את המכנס והתחתונים, להשאיר אותו ערום בחלק גופו התחתון, את בגדיו ונעליו לקחתי עימי, יצאתי מהחדר והחבאתי אותם באחד הארונות במסדרון.
כבר לא נשאר לי הרבה זמן, חזרתי לחדר, התפשטתי ונכנסתי אל מתחת המכתבה של המאסטר, סובבתי את כסאו, פתחתי את האזיקים, וסובבתי אותו חזרה, כך שרק פלג גופו העליון נראה לעיני כל , לעיני מי שיהיה בחדר, ופלג גופו התחתון מוסתר.
דפיקה נשמעה , המאסטר בלית ברירה היה חייב לשתף פעולה, כמעט רצה לקום מתוך שגרה כדי לקבל את האורחים ברגע האחרון נזכר שהוא ערום והחווה בידו שיכנסו וישבו על הכסאות, התחיל לדבר עסקים, כשהכנסתי את הזין האהוב עלי לפה, הרי עדיין הייתי רעבה, מורעבת יותר נכון, רק דבר אחד הפריע להנאה המושלמת שלי מהמצב, הייתי צריכה לשמור על השקט, כל כך קשה לשמור על השקט כשהאנחות על קצה לשוני, על שפתיי, להחניק אותן,
כשהמאסטר רוצה להעניש אותי הוא פשוט מצווה עלי להיות בשקט, ליקקתי ומצצתי , גורמת למאסטר שלי מדי פעם לזוז ולזוע על כסאו בחוסר שקט, הרגשתי שקשה לו להעמיד פנים, לשוחח כרגיל, פה ושם נתתי צביטה קטנה, מקפיצה אותו, מחניקה חיוך זדוני, חטפתי שכרון כוח, שכרון עליונות, פתאום שמעתי את אחד האורחים:
סליחה שאני מפסיק את השיחה באמצע אבל משהוא מציץ מתחת לשולחן שלך כל הזמן, כף רגל שכל הזמן זזה מצד לצד, פרצתי בצחוק חזק, לא יכולתי יותר להחזיק אותו בבטן, הצחוק זיכה אותי בבעיטה נוספת.
פאני היל
המשך יבוא
לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 7:59