הפראמדיק הגבוה הוריד את האלונקה מהאמבולנס, השני החל ללכת לכיוונה,
היא היתה שקועה באלונקה שלא שמה לב כיצד מקיף אותה הפראמדיק, כשידו לפתה אותה
ומשהוא הונח על פיה, עם ריח כה מוכר , היה מאוחר מדי , היא ניסתה להתנגד באופן לא רצוני,
רגליה בעטו באויר ידיה פירפרו, כשלאט לאט נרדמה ותגובותיה פחתו, ראשה נפל על כתפה
וגופה רפה.
היא הונחה בעדינות על האלונקה, כוסתה בשמיכת צמר והועלתה לאמבולנס, אשר החל בנסיעה,
תוך כדי הפעלת הסירנות.
כשהתעוררה, כשחזרה למציאות, מצאה עצמה בחדר שקירותיו לבנים, ישובה על כסא גלגלים,
ידיה קשורות למשענות הידיים ורגליה לרגלי הכסא, לקח לה כמה דק כדי להתאושש לחלוטין
מהסחרחורת שפקדה אותה, ניסתה לטלטל עצמה, לשחרר את אסוריה, אך לא הצליחה,
כשהתיאשה החלה מסתכלת סביב, בחדר היו עוד שלוש כסאות גלגלים, על כל כסא היה ישוב
משהוא קשור, ערום, פיו חסום במחסום פה כדורי, פתאום שמה לב שגם פיה חסום, ניסתה לדבר אך
רק קולות עמומים יצאו מפיה, רוק נזל על חזה, כשלפתע חשה במערומיה, אני ערומה חשבה
בפתאומיות, מודעת לעצמה במלוא העוצמה.
כשהתאפסה שוב, החלה סוקרת את שאר האנשים בחדר, היתה אשה מבוגרת, אשר בכתה ללא
הרף, רועדת, מבוהלת, בכסא אחר ישב אדם שנראה כחסר בית, מבוגר, מלוכלך, זקן ארוך על פניו,
בכסא נוסף ישב בחור צעיר, מתבונן סביב , ראתה שהוא מבוהל אך די ניסה לשלוט בעצמו,
לבסוף נחו עיניו עליה, סורק אותה במבטו.
המשך יבוא
פאני היל
לפני 17 שנים. 10 ביוני 2007 בשעה 11:15