פנטזייה- שפני הניסוי
האמבולנס שעצר במרחק מספר מטרים ממנה, החזיר אותה אחורה בזמן, מאז שהיתה
ילדה אהבה ריחות של בית חולים, מצאה כל תירוץ כדי להכנס לקופת חולים, אל הרופא
והאחות, היתה נכנסת לבתי חולים ומסתובבת במחלקות, ריחות החיטוי, ריחות זיעה של
חולים, ריחות של הפרשות, גרמו לה לעמוד , לעצום עיניים ולהתמסר לתחושות שעלו בה,
היתה יושבת על כסא ומתבוננת איך מטפלים בחולים, מחליפים מצעים, הופכים אותם
מצד אל צד, היתה מתגנבת ומסיטה את הוילון, מציצה באחות שמזריקה, מחדירה עירוי,
לא היתה מאושרת ממנה כשחלתה בדלקת ריאות ואושפזה בעצמה, הרגישה כמלכה,
התמסרה לידיהם של הרופאים והאחיות, כהעירוי בידה וזריקה הוחדרה לישבנה, הרגישה
בעננים, הרגישה את הכאב, אך הכאב היה טוב, כאב מענג, במסתרים, כשלא ראו,
שלחה יד למבושיה והחלה לענג עצמה, מפנטזת דברים אסורים, דברים שידעה שילדים לא
עושים, רק מבוגרים.
חזרה תוך שנייה למציאות, הסקרנות שלטה בה, רצתה לדעת מי חולה? מה קרה? למה
האמבולנס עצר בחריקת בלמים ברחוב החשוך, בכלל לא חשבה שעליה לפחד, שמשהוא
חריג קורה, היא ניגשה להסתכל, נמשכה כמגנט אל האמבולנס, היתה חייבת לראות את
תוכו, להציץ פנימה, לראות את האלונקה, המכשירים שמסביב, הייתי משלמת לפרמדיק
על מנת שיתן לי לבדוק את התיק הכתום שלו, לגעת בעדינות במכשירים שבתוכו , חשבה
לעצמה, אולי יסכים לתת לי מזכרת.
המשך יבוא
פאני היל
לפני 17 שנים. 5 ביוני 2007 בשעה 5:19