רסיסים של פנטזיות

בימים.הראשונים לא רציתי לראות,

את התמונות,

את הסרטנים,

את העדויות,

לא רציתי לשרוט את הנפש,

אבל אחכ החלטתחי לשנות.

מאז אני רואה הכל,

מכריח את עצמי בכוח לראות את כל הזוועות,

מזעזע, הכי מזעזעז שיש,

חיות אדם, נאצים, יימח שמם..

אני לא מוותר..

בכוח רואה את כל מה שמגיע..

חופר שם בטלגרם..

שורט את הנשמה שלי,

הכי עמוק שאפשר,

אני עושה את זה כדי שלא אשכח את הזוועות..

איך הם רצחו, אנסו, שחטו..

אני רואה את זה כדי שאזכור את כולם, 

את התינוקות והילדים והנשים והגברים והזקנים והגיבורים,

אני אף פעם לא אשכח אותם אחרי הזוועות שראיתי..

ואני עושה את זה כדי שתמיד אזכור 

להגן על הקטנים שלי מזוועות העולם,

הם כל כך טהורים וטובים ועדינים ופגיעים..

וכך אני זוכר שאני כאן 

כדי להגן עליהם מכל הרוע הזה..

שורט את עצמי כל כך עמוק

כך שבחיים אני לא אשכח..