צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סתם כזאת פריקה מבולגנת

הזכויות שמורות לקרנפית מחרסינה


***מתגעגעת תמיד פיה תאומה שלי***
לפני 5 שנים. יום שני, 26 באפריל 2021 בשעה 12:09

שוקינג!!!

איזו מן נשלטת את?!

אני לא!!!

אני יכולה להיות זונה קטנה ומטונפת.

אני אוהבת פומביות.

אבל... אני גם אישה גאה מאוד (רגע של תעופה עצמית), אני מכירה המון אנשים, עבדתי בתפקידים שחשפו אותי לאנשים בכל הארץ ומכל המעמדות.

ולכן כל ״המשחקים״ האלה יקרו במקומות ובזמנים המתאימים... אני אהיה זונה קטנה ומטופנת איתך ואני אהיה פומבית במקומות שבהם זה מקובל ולגיטימי, במקומות שבהם שאר הנוכחים יודעים ומוכנים לקבל את זה.

אני לא כופה את עצמי על אף אחד ואני לא אתן לאף אחד להשפיל אותי בסביבה שאינה בדסמית.

אני אישה גאה והכבוד שלי חשוב לי, אין לי אגו בשמיים אבל לא אתן לאף אחד לדרוך עלי או להקטין אותי ״בחוץ״.

אני אוהבת להזדיין אבל אם אנחנו לא ביחסי שליטה אין לך מקום ורשות לשלוח אותי לעשות ״טובה״ לחבר שלך. 

הכוס שלי לא מזהב אבל הוא יקר לי בדיוק כמו שהמוח והלב שלי יקרים לי ולא אתן לאף אחד להתייחס אלי כאל חפץ. 

אז... אני לא ממש נשלטת

יש לי דעה ורצונות וצרכים ושניה של הלם! הם חשובים לי לא פחות משלך. 

אני גם יכולה לשרוד התעלמות מוחלטת מצרכי ורצוני אבל אחרי שאשרוד את זה אמשיך הלאה לחפש את המקום שימלא לי את הצרכים והרצונות.

אני אישה גאה וגם במערכת יחסים ביני ולבין מישהו או מישהי אחרת אמשיך להיות אישה גאה ולא אתן לרמוס את כבודי.

 

וכל זה רק בגלל הטמבל שיודע לזיין אבל חשב שבגלל שהיה לי בכוס אתן גם לחבר שלו להיות לי בכוס... 

גם בגלל אותה פעם שנסענו במונית ואמרת לנהג שאני זונה... איפה הכסף???

 

 

נ.ב

נשברה לי ציפורן ויש לי רצון עז למות או להרביץ למישהו....

לפני 5 שנים. יום שני, 26 באפריל 2021 בשעה 9:45

לפני 5 שנים. יום ראשון, 25 באפריל 2021 בשעה 18:37

וכולם נחמדים כאן אומרים לך מילים
התרגלת שיש מי שאומר
כמה שאת מוכשרת ושאת גדולה
שהשיר החדש מצמרר


ואיזה יופי שהולך לך ככה בקלות
אבל את לא תשימי לב זה יגמר
ואז מישהו יאמר, הזמן שלך עבר
ועכשיו תני למישהו אחר


וזה לא אמיתי אז אל תאמיני
זו לא את זו מישהי אחרת
תחייכי חזרה ותתני נשיקה
איך יפה לך כשאת מאופרת
וזה לא חשוב, אז אל תחשבי
שחשוך כאן ורק את זוהרת
זה שברי זכוכיות ומתכת זולה
לענוד לצוואר על שרשרת


שוב אותן מחמאות ואותם עלבונות
מה לשמוע ומה לבטל
כי בסוף זו רק את וחוץ מעצמך
לא נשאר לך את מי לקלל
ואפשר להבטיח גם את הבטחה
שחייבת בסוף לקיים
להיות האחת או להיות אף אחת
לזרוח או להעלם...


וזה לא אמיתי, אז אל תאמיני
זו לא את, זו מישהי אחרת
תחייכי חזרה ותתני נשיקה
איך יפה לך כשאת מאופרת
וזה לא חשוב אז אל תחשבי
שחשוך כאן ורק את זוהרת
זה שברי זכוכיות ומתכת זולה
לענוד לצוואר על שרשרת


והם לא מכירים אותך, לא באמת
ורובם לא יבין לעולם
איך בסוף הופעה מכבים את האור
את נשארת לבד כמו כולם
אבל יש מי שיודע יביט בך עייף
ויגיד בחיוך המריר
שנעים לך וכייף, אבל כל זה חולף


ובסוף

מה שיש לך

זה שיר...

 

לפני 5 שנים. יום ראשון, 25 באפריל 2021 בשעה 8:35

חברה שלי
הנה את מולי
ולמרות הזמן קשה עוד להודות
שאנחנו כבר לא ילדות
בין כל הכחול
רואה לי את הכל
כשאני מועדת אין בך רחמים
יש רק אהבה ללא תנאים

 

ואת שומעת ואני שומעת
את רחשי הלב
את לחישת הבוקר
של פרח מלבלב

 

שתינו מבינות
גם קנאות קטנות
טוב לנו ללכת
בין הים לחוף
ולראות את שני צידי הנוף


ואת שומעת ואני שומעת
את רחשי הלב
את לחישת הבוקר
של פרח מלבלב

 

ואת יודעת ואני יודעת
מה כל זה אומר
אולי בסוף הדרך
אולי בזמן אחר

 

לפני 5 שנים. יום שבת, 24 באפריל 2021 בשעה 9:40

קודם כל אאחל לעצמי להמשיך בדרך הנכונה לי גם אם זה לא תמיד מתאים למי שסביבי, להמשיך לחייך ולראות את הטוב בדברים גם אם לפעמים כל מה שאני עושה זה להתלונן.

לאהוב חזק עד שכואבת הבטן ולסלוח כדי להוריד אבנים מהלב, לחבק גם את הקוצניים ביותר ולזכור שכמוני יש שמחבקים את הקוצים שלי. 

 

ולכם אאחל שתראו את הטוב, שתרגישו הכל קרוב ותדעו להכיל באהבה.

 

מזל טוב 💜

לפני 5 שנים. יום שישי, 23 באפריל 2021 בשעה 12:36

אחרי 20 שעות בערך, מתוכן 7 שעות שינה

מתכון חדש לבצק ברוך שהתפקשש, שני קרמים חדשים, קרם קרמל מלוח אחד שכמעט ויתרתי עליו ועוגיות שקדים עם בצק עדין בטירוף הצלחתי להוציא את הקינוח....

פעם ראשונה, מבטיחה להשתפר.

אז מה קיבלנו? את הכלה מאיסטנבול

פריז ברסט עם קרם דיפלומט על מצע עוגיית שקדים

קרמל מלוח וקרם ערמונים ומעל הכל הכתר, פחזניה עם קרם פטיסייר וקרמל מלוח שעוטף הכל ברכות מהממת.

 

נ.ב

חייבת סדנת זילוף דחוף! 

 

לפני 5 שנים. יום חמישי, 22 באפריל 2021 בשעה 9:08

רק שתיקח אותי אתה,
כשאקרא בשמה, עד שהיא תשמע
בקולי את הסדק, שבי הילד שמפחד כל-כך.
רק שתבחין במצוקה, שלא אבלע בים הבלהה,
שדים בחדר כורים לי קבר, היא בטח לא רואה.

שהאוויר שהיא נושמת הוא מוגבל,
חושבת שדרכי, תוכל לפרוץ ת׳דרך.
היא לא רואה שזה גורל, האוויר שלי מורעל,
אצלי הכל בערך.

רק שנשרוד את השקיעה,
שהיא לא תדע, שהיא לא תשמע
אותי צורח, אותי בורח...
אילו יכולתי לדקה לשלוט בבהלה,
ללחוש אל תוך אוזנה:
למרות העצב, עזבי הערב,
את בטח לא רואה...

שהאוויר שאת נושמת הוא מוגבל,
חושבת שדרכי נוכל לפרוץ ת׳דרך.
את לא רואה שזה גורל, האוויר מורעל,
אצלי הכל בערך.

רק שתיקח אותי אתה, שלא אפגע,
מקלט בזרועותיה.
קשה לחזות את המחר, גילתה קצת מאוחר,
שזה הכל עליה.

רק שתיקח אותי אתה...

 

לפני 5 שנים. יום רביעי, 21 באפריל 2021 בשעה 19:49

לפני 5 שנים. יום רביעי, 21 באפריל 2021 בשעה 17:37

לפעמים אני מרגישה שהיה ברור לך שאני אשאר כמו שהיה ברור לי שלעולם לא אצליח באמת לסמוך עליך.

זה כואב לי להגיד כמעט כמו שכואב לי להודות שאני צריכה אותי איתך עכשיו.

זה כואב לי כמו שכואב לי להודות שנתתי לך חתיכה ממני שלא תחזור, שאתה הראשון שבאמת הצלחתי לותר על המסיכה מולו, היחיד ש....

לפעמים אני מרגישה שויתרת על זה באותה מהירות שויתרתי על האפשרות שיהיה לי טוב איתך.

לפעמים

לפני 5 שנים. יום רביעי, 21 באפריל 2021 בשעה 10:21

כבר זמן שלבד אני עומדת על קו למירוץ שלא מתחיל,
צעד לעשות אני פוחדת, מי אני אהיה בסוף השביל?
אם כבר מדברים על מה שזז בי,

כל מה שקשור בלהחזיק אותי קצר,
בגבולות שלי סימנתי, אין מקום והאויר ניגמר.


לא אני לא רוצה ליפול, זו רק זו שאני לא מכירה, שעושה לי עיניים.
היא עוד לא ראתה את הכל, מאיימת לקפוץ עכשיו מהספינה אל המים.
כבר זמן שעוצמת את העיניים, כל מה שפחדתי לראות עליי,

אולי בתוכי אמצא כנפיים, להשעין את הגב, לסמוך עליי.


אז כן, כן לקפוץ אל תוך המים, ללמוד את עצמי טיפה, טיפה,
ואם בפנים, יש מין הורדת ידיים, רק הצליל של פעימה.
לא אני לא רוצה ליפול, זו רק זו שאני לא מכירה, שעושה לי עיניים,
היא עוד לא ראתה את הכל, מאיימת לקפוץ עכשיו מהספינה אל המים.
לא אני לא רוצה ללכת, זו רק הילדה הקטנה שמושכת כתפיים,
היא רק נובחת לא נושכת עכשיו, היא פשוט רגילה שמוחאים לה כפיים.