סתם כזאת פריקה מבולגנת

אתה גאה בי? 

היי!

תסתכל רגע...

תביט בי

תראה כמה גדלתי

כמה השתנתי

איזו דרך עברתי

תראה איך אני מצליחה

בלעדיך

לא האמת... נכון?! 

תסתכל. לי. בעיניים.

פחדן! 

אתה גאה בי? 

בבקשה תגיד שכן.

לפעמים אחרי שאני מאוננת בא לי להקיא מעצמי.

תחושת גועל עצומה, המיניות שלי דוחה אותי ומכה בי כשאני לבד ובמיוחד כשאני ביחד. 

מעטות הפעמים בהם הרגשתי בנוח להיות מינית עם פרטנר.ית, אבל זה כבר לפעם אחרת.

לילה טוב ו... היו טובים

מכיתה ב׳ עד לפני שנתיים חייתי עם נרקומן.

אעשה לכם חשבון מהיר (כולל להוריד שנתיים שבהם הם היו פרודים), זה יוצא בערך 17 שנים...

לפני ארבע שנים אני ואימי ביצענו בו החייאה כי מנת יתר ושיט. 

אתם בטח מציירים לכם תמונה מזעזעת בראש של ילדים מוזנחים בלי אוכל בבית מתפרק. אבל.. אבל האמת שהייתה לי ילדות מדהימה.

אמא שלי מעולם לא נתנה לי להרגיש חוסר, גם בימים בהם לא היה לה אוכל לתת לנו לבית הספר, היינו נשארות בבית ומשחקות בגינה ועם ברביות כל היום, חלומו של כל ילד.

17 שנה חייתי עם נרקומן, בשנים הראשונות אפילו לא ידעתי, אולי זה בגלל שהוא היה גמול, אולי כי הוא עבד בעבודה מסודרת ואולי בזכות אימי שדאגה להשאיר אותו תמיד למעלה ולא לתת לו ליפול בחזרה למקום שממנו אספה אותו. 

אין לי משיכה למשני תודעה... אני לא מצתדקת ובטח לא מצקצקת למי שכן נמשך לזה, הרי גם אני לפעמים מדליקה איזה פייסל או שותה איזו כוסית וויסקי. אין לי משיכה למשני תודעה ואני בטח לא באה לחנך אף אחד ובכל זאת החשש שעולה בי כשאני רואה את מי שחשוב לי מאבד את עצמו לתוך שכחון זמני צורם לי ובי עמוקות.

אני בטח נורא מגזימה וזה בכלל לא כזה נורא, כולם עושים את זה וכולם מדי פעם לוקחים משהו שלרגע משכיח מהם את כל הצרות.

אני בטח נורא מגזימה הרי לא כל מי שמדי פעם עושה קוק או מי שמדי פעם לוקח אמדי או מעשן קצת ירוק מחר בבוקר ימצא את עצמו בידיים של היקרים לו כשהם מבצעים בו החייאה ומגן דוד אדום ממש בדרך, אבל הסיכוי הקטן שזה יקרה, הסיכוי הקטן שאני עלולה לראות את היקרים לי נאבדים לתוך עצמם או הסיכוי הקטן שאני אאבד את עצמי כך גורם לי להתנתק. אני לוחצת על הכפתור ומתחילה לפעול בצורה אוטומטית, אין זה משנה אם כלפיהם, כלפי אחרים או כלפי עצמי. 

והכי אני שונאת... אני הכי שונאת לפעול על אוטומט, זה כמו הסם שלי. אני מתעלמת מכל מה שקורה מסביב ומתרכזת בפעולות אוטומטיות. אם אני במסיבה אז אני אמשיך לרקוד ו״להנות״ למרות הכאב שאני חשה, אם אני בעבודה אני מתנתקת לתוך המסך ועונה בחוסר סבלנות ומנפנפת את כל מי שמנסה להסיח את דעתי. אני בשניה מתנתקת וכמו יצר הישרדותי משלי אני פשוט ממשיכה בכל הכוח לעבר המטרה, שהיא כמובן משתנה מפעם לפעם.

אני בטח נורא מגזימה אך כשעולה לי חשש כזה או אחר שקשור לאנשים שחשובים לי אני אעלה בפניהם את החשש שלי ואנסה להראות להם את נקודת המבט שלי בצורה הכי אגואיסטית שיש (כי מה יותר אגואיסטי מהלהעלות חשש בפני מי שמרגיש מוגן?).

אני בטח נורא מגזימה אך כל דרך בה אני פועלת נובעת מניסיון עבר כזה או אחר, ממשהו שחוויתי או מהתמודדות שבלית ברירה נאלצתי לעבור.

אני בטח נורא מגזימה גם בפוסט הזה שיצא לגמרי מפרופורציות אבל אני יודעת שגם אם פגעתי וגם אם אמרתי משהו שמאוד לא רציתם לשמוע, מבחינתי זה היה הכרחי ולפעמים זה כל כך אגואיסטי אבל לצפות מהצד אף פעם לא היה הקטע שלי.

אחרי הנפילה
אחזור אל עצמי
לאסוף מחדש
את שברי עולמי
לזכור מה רציתי
להבין מי אני
לא תהיה דרך קלה
אחרי הנפילה

אחרי הנפילה
יבוא שקט גדול
לא יהיה בי עוד פחד
אחרי שאפסיד את הכל
אתחיל בקטן
בגרגר של חול
אבקש מחילה
אחרי הנפילה

אחרי הנפילה
יהיה לנו זמן
חכה לי כאן
אחרי הנפילה
אני בדרכי
אל התהילה
חכה לי כאן
אחרי הנפילה

אחרי הנפילה
אשלם את המחיר
על דברים שהפסדתי
ואין מי שיחזיר
חלומות שקרסו
מגדלים באוויר
סימני שאלה
אחרי הנפילה

אחרי הנפילה
יהיה לנו זמן
חכה לי כאן
אחרי הנפילה
אני בדרכי
אל התהילה
חכה לי כאן
אחרי הנפילה

אחרי הנפילה
אזכר בך פתאום
בדברים הפשוטים
שאמרת היום
ואני לא יכולתי
לשמוע עד תום
בדעה צלולה
אחרי הנפילה

אחרי הנפילה
יהיה לנו זמן
חכה לי כאן
אחרי הנפילה
אני בדרכי
אל התהילה
חכה לי כאן
אחרי הנפילה

אני בדרכי
אל התהילה
חכה לי כאן
אחרי הנפילה

אחרי הנפילה
יהיה לנו זמן
חכה לי כאן
אחרי הנפילה
אני בדרכי
אל התהילה
חכה לי כאן
אחרי הנפילה

בשעת נעילה
אחרי הנפילה

מי אמר בשביל ליצור צריך להיות עצוב?
מי קבע להיות יפה צריך להיות חטוב?
דיי כבר למרוץ אחרי העדר
להיות שם מאחור אני לא בסדר

איך הפכנו להיות נייר
אנשים הם רק מספר
החזיקו את התפל ביד
אבדו את העיקר להיות עוד רגע בצמרת
המציאות הזאת אותי גומרת

ואם אתה שומע
האם אתה יודע
שלפעמים אני נשברת
לפעמים אני נלחמת
משתגעת לא יודעת
מי אני

אם אין אני אין אני, מי אני?

אם אתה נותן לי כל מה שאני צריכה
מי זה שבלילה בא גונב את השמיכה
ואם להיות גיבור לכבוש עוד יצר
הוא מתחפש לא מוותר
אני לא בקצב

העולם הולך ונעלם
אולי לא באמת קיים
הולכים סביב במעגל
עד מבוי סתום אולי דיי
תוציא אותי מתוך ההפך
תבהיר לי את עייני
אני מבקשת

ואם אתה שומע
האם אתה יודע
שלפעמים אני נשברת
לפעמים אני נלחמת
משתגעת לא יודעת
מי אני

אם אין אני אין אני, מי אני?

אור ראשון בחלון
הסלון - כבר הפך שדה קרב
איך זה שוב, קצת עצוב
לא חשוב – מי צודק עכשיו

כל שתיקה פוצעת, ואני יודעת
שרק אתה מצליח
להשתיק את הרעש, לכבות הר געש בי, אבל -

לא היה לי אוויר
הפחדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי עד עכשיו להסביר
רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק

לא היה לי אוויר
השדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי להחזיק את הכול
להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול

שוב מיטה, זה אתה
ואני - שנינו גב אל גב
עוד ערים, שני זרים
אסירים בתוך כלוב זהב

כל מילה פוצעת, ואני יודעת
שרק אתה נוגע
בכל סוד כמוס ובכל שיר הרוס שבי, אבל

לא היה לי אוויר
הפחדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי עד עכשיו להסביר
רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק
לא היה לי אוויר
השדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי להחזיק את הכול
להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול

ושוב בסוף אחרי המהומה
אני חוזרת אל עצמי שלמה
כן, בכל נשימה -
אני כבר שוב אני
אתה פוקח רגע את עיניי
ומחזיר לי את עצמי אליי

לא הייה לי אוויר
הפחדים שלח טיפסו על הקיר
לא הצלחתי עד עכשיו להסביר
רק רציתי לצעוק
או לברוח רחוק
לא היה לי אוויר
השדים שלי טיפסו על הקיר
לא הצלחתי להחזיק את הכל
להמשיך עוד לרוץ שאסור לי ליפול.

לא היה לי אוויר

כזאת אני חולפת, רגע חושפת ושניה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת כמה שרק אפשר וטוב לי

כזאת אני עוצרת, רגע נשברת ושניה אחר כך
משחררת, כבר לא הייתה לי הגנה
והנה מסתמן בי כוח
לכעוס עליי הרבה אבל בסוף לסלוח

לא בסכינים ולא באגרוף המסתובב,
שלפו אליי מילים
לימדו אותי מה זה באמת כאב,
עכשיו שקט, עכשיו התאחה הלב וטוב לי

מישהו אמר כל השירים אותו דבר
סוגדים לאהבה ולא מדברים על כל השאר
והנה מסתמן בי כוח,
שורה אחת ריקה, סיכוי נוסף לבטוח

גם השקיעה רק נחה ותשוב לזרוח

כשירד מבול על הרחוב
אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב
בחורף מתרחב ברחובות צרים
אני אהיה לי אש מאנשים קרים

הרבה מילים אמרתי אבל התכוונתי למעט
נראה שאהבה אוהבת לחנוק אותי בבת אחת
אני בחופש יש לי אותי לאט וטוב לי

וילדות חולפת ומלטפת את הראש
ממציאות שחושפת ציפורניים לתלוש
והנה מסתמן בי כוח
לזכור אותך הרבה, אבל בסוף לשכוח

כי לא בך החום אליו אשוב לברוח

כשירד מבול על הרחוב...
כשירד מבול על הרחוב...
כשירד מבול על הרחוב...

כי כזאת אני חולפת, רגע חושפת ושניה אחר כך
שוב נשאבת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר וטוב לי,
טוב לי, טוב לי, טוב לי, טוב...

אני אהיה לי אש מאנשים קרים,
אש מאנשים קרים
שמקפיאים עמוק וכמה הם שקופים
אשמור עליי ממבטים טורפים
מכל פינה חדה מכל חיוך סתמי
אני אהיה לי בית לעצמי

מלחש הקנאה, מיום כבד, רודף שינה
ממלחמות כהות שמקפיאות לי את הלב
שהתקשה מרוב שהוא אוהב

מדוחק הכבישים
מבני אדם טיפשים
שכבה אחר שכבה
לכאוב ולפרק
אני אהיה לי שיר מפחד משתק

כזאת אני חולפת, רגע חושפת ושניה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת כמה שרק אפשר וטוב לי.

אני צריכה.

צריכה אצבעות מעקצצות, צריכה משיכה מטורפת, צריכה להרגיש נוכחות משגעת.

צריכה שריח של סקס ימלא כל מקום שאנחנו נמצאים בו.

אני צריכה שכל כך תרצה אותי שכל רגע שאנחנו באותה העיר ולא ביחד תכאב לך בעצמות, גם אם בסוף לא ניפגש כי החיים ועוד אלפי דברים שלא קשורים אלינו, הכאב הזה של היינו יכולים עוד שניה יחד ימשיך לעקצץ לך ולי ימים קדימה.

אני צריכה שלא תוכל להוריד ממני את הידיים, שתמשוך, תלוש, תסטור, תלטף, תגע בי בכל רגע נתון.

אני צריכה שתזדיין אותי כאילו כל זיון זה הזיון האחרון, צריכה שתחדור אלי כל כך חזק שבמשך ימים אסתובב בין אנשים סמוקה ורטובה כי עדיין ארגיש אותך פועם בי.

אני צריכה שישרוף לך בעיניים כשהסימנים שלך נעלמים לי מהגוף, צריכה שכל פעם שאתה מספיק קרוב תשאיר עלי סימן חדש. מזכרת.

אני צריכה שתשב שם על הבר באמצע מועדון חשוך שמוזיקה רועשת מפריעה להתרכז אבל דרך כל הרעש והאנשים והבלגן החיוך שלי יעשה לך שקט, שתסתכל עלי כאילו אני רוקדת את הריקוד הזה בשבילך, כאילו כל צחוק ונשיקה עם חברה היא לכבודך.

אני צריכה שתראה אותי פורחת וצוחקת ושמחה.

אני צריכה שבאמצע ריקוד ומזמוזים תמשוך אותי אליך ותזיין לי את הפה.

אני צריכה שברגע ההוא שהתחת שלי חשוף לעיני כל ומקבל הצלפות מזרים אתה תמשוך אותי מהשיער ותזיין אותי בתחת.

אני צריכה שתסתכל על הפרצוף המוזר שלי כשאני גומרת, על העיניים העצומות, הגבות המכווצות והחיוך הקטן ותשים לך למטרה לשמור אותי כמה שיותר זמן עם הפרצוף הזה.

אני צריכה שהסטירות שלך שמדליקות בי צדדים מופרעים יגיעו יחד עם ליטופים שפותחים לי את הלב.

אני צריכה שתרצה אותי, שלא תקח כמובן מאליו, שלא תוותר על היום כי אתה יודע שאני אגיעה מחר.

אני צריכה יותר ממילים, אני צריכה הוכחות, אני צריכה מציאות.... אתה לימדת אותי.

אני צריכה שתרצה אותי באמת. לא ביקשתי שתילחם, אני יודעת שזה לא אתה אבל אני צריכה שתרצה מספיק כדי לקום לעשות.

אני צריכה שתיזום ושתציע ושתעמוד מאחורי המילים שלך גם אם לא אמרת שאתה ״מבטיח״.

לא ביקשתי אהבה גדולה, לעזאזל... אני לא צריכה שתאהב אותי, אני לא אחת ממיליון ואפילו לא אחת ממאה, אבל אני צריכה שתעשה הכל כדי שארגיש שאני אחת מכמעט שמונה מיליארד. 

אני צריכה שפשוט תרצה... ואתה לא, לפחות לא כמו שאני צריכה.

אני רוצה להגיע אליך הפוכה אחרי נסיעה ולמרות שהכי בא לי בעולם באותו רגע זה לישון אני אתמקם בין הרגליים שלך ואלקק ואמצוץ לך על שתתפס לי הלשון, כשהצוואר כואב מהתנוחה והלשון מתעייפת, כשאין לי כבר מה לעשות עם הידיים אני אמשיך לענג אותך כי אני יודעת שזה מה שאתה רוצה ושזה עושה לך טוב כשאני עושה את זה.

אני רוצה שיכאב לי הישבן מהסיגריות שאתה מעביר והאצבעות שאתה דוחף, אני רוצה שלמרות כל מחשבה על באמת להנות מאנאלי לא עוברת לי בראש אתה תצליח להעיף אותי לגבהים של עונג.

אני רוצה ללטף אותך שעות עד שתירדם ולעטוף אותך בחיבוק שלי שכל כך זר ומוכר יחד.

אני רוצה להתעורר עשרות פעמים בלילה ולהביט בך כמה דקות, אני רוצה להתלבט בין לתת לך לנוח לבין להתגרות בך עד שתזיין אותי עם אפס התחשבות.

אני רוצה שנעשה מלחמות מהולות בשלום, אני רוצה שנעשה שלום מהול בכאב.

אני רוצה זיקוקים באויר ודמעות של כאב ושמחה, אני רוצה להתבלבל בין טוב לרע ושלרגעים יהיה לי טוב שירגיש כל כך לא נכון ולרגעים יהיה לי כל כך רע עד שזה יעשה לי טוב.

אני רוצה לשלוח לך תמונה של ציצי מתחת לפיגמה ותגיד לי שזאת התמונה הכי סקסית שראית ואני רוצה שתראה אותי לבושה כמו זונה ותגיד שאני נראית כמו דוסית.

אני רוצה שתגיד לי שרק אתה תחליט איך מתי וכמה לזיין אותי ושזה יתאים בצורה מושלמת לרצון שלי לאיך מתי וכמה תזיין אותי.

אני רוצה שתמזמז אותי באמצע הרחוב ולרגע אחד אני אשכח שכל עובר אורח תוקע בנו מבטים.

אני רוצה לאהוב את מה שאתה מוציא ממני, אני רוצה לאהוב את הכעס והבכי והשמחה והאושר שאתה מוציא ממני בדרך שלך.

אני רוצה הכל או כלום.

נמאס לי להתפשר על כמעט, על בערך. כואב לי שאתה לא יכול לתת לי מה שאני צריכה ועוד יותר כואב לי שאני לא מצליחה להיות כמו שאתה רוצה.

אני רוצה הכל או כלום, רק ככה אני יודעת לחיות, רק ככה אני מצליחה להתמודד. אני לא רוצה לחשוב על ״מה אם״, אני לא רוצה לחיות על ״אולי הפעם כן״, אני לא רוצה להרגיש ״כמעט״.

אני רוצה הכל או כלום.