לפני 6 שנים. יום שלישי, 8 בדצמבר 2020 בשעה 8:59
אני קמה מהמיטה ומתחילה להתלבש
״חכי רגע, מה קרה?״ הוא שואל אותי במבט מבוהל
״אל תסתכל עלי ככה״ אני עונה לו ומחפשת את החולצה לצד המיטה, הוא מפנה אלי שאלה כמו שהוא עושה תמיד ״איך זה ככה?״, ״כאילו אכפת לך״ אני מסתכלת לו בעיניים ומסתובבת.
יש לו עיניים גדולות שלא ראיתי המון זמן, עיניים כאלה שאפשר לטבוע בהן, עיניים שלא משקרות ולמרות שאף פעם לא אמר לי מה אני בשבילו היה לי ברור מהרגע הראשון.
לאורך כל מערכת היחסים הלא ברורה שלנו אני בחרתי שלא לשאול ולא לדעת וגם כשהתחיל לצאת עם הבלונדינית ההיא שיפה וקטנה ומתוקה ממני ידעתי שבסופו של יום הוא יחזור אלי, למיטה שלי, לציצי שלי ולכוס שלי.
היינו מזדיינים בכזה רעב וזה כאילו הקשר איתה רק הרעיב אותנו יותר, הוא היה אומר לי אחרי כל פעם שהוא אוהבת אותה ולכן הוא איתה ואני הייתי מסכימה איתו, מלטפת לו את הפנים, מחייכת את החיוך שלי ששמור רק לו, מנשקת לו את האף ומשתיקה אותו עם הלשון שלי עמוק בפה שלו.
היינו שוכבים ככה ומתנשפים זה לתוך זו אחרי שהוא היה מזכיר לי כמה התגעגע אלי באותו היום או בכמה שעות שהוא היה איתה.
בחודשיים האחרונים של הקשר שלנו האווירה בנינו נהייתה מתוחה, מעבר לריבים הדרמטיים והדמעות שהיינו שנינו אוהבים לפרוק זה על זו המבט שלו בעיניים נהיה לא ברור.
הוא לא היה מצליח להביט בי וגם כשהיינו מזדיינים קרוב וחזק ומלוכלך הוא לא יכל להביט בי. כמה שבועות אחרי שהאוירה הזאת שררה בנינו הוא אמר לי שהוא רוצה להיפרד ממנה ואני חתיכת כלבה שאני אמרתי לו שיש דברים שלא משחקים בהם ואהבה היא חלק מהדברים האלה.
״אם אתה אוהב אותה אז תלחם על הקשר שלכם״ הסתכלתי לו בעיניים ועל פניו הופיע מבט תוהה ולא ברור, הוא הביט בי כל כך מבולבל ומשהו בי נחמץ אז אמרתי לו שהספיק לי אספתי את עצמי והלכתי.
הלכתי לפינה השקטה עם הנוף הקסום ובמשך שלוש שעות ישבתי ובכיתי, קיללתי את עצמי על הפחדנות והטיפשות, קיללתי אותו על העיוורון ועל זה שהוא משחק איתי במשחק הזה שהורס אותי ואותו, המשחק הזה שהורס אותנו.
אחרי שסיימתי לבכות ועישנתי עוד כמה סיגריות אספתי את עצמי, הלבשתי על עצמי חיוך וחזרתי לחברות כאילו כלום. שבוע שלם לא ראינו אחד את השניה ובפעם הבאה שנפגשנו היינו בדירה באילת, סופ״ש עם חברים, חניון תת קרקעי אחד וגניחות ואנחות שבמקרה לא נתפסו על חם. שוב חזרנו לשגרה שבה במהלך היום הוא מסתובב עם הילדונת הזאת מחבק ומנשק ומספר לעולם על האהבה הגדולה כשבסוף יום הוא דופק לי את הכוס והלב ברגש שעד היום אני לא מצליחה להבין.
לא עברו יותר מחודש וחצי כשהבנתי שזה לא יוכל להימשך וביום שהוא החליט להיפרד מהבלונדינית היפה אני בחרתי לסיים את כל מה שעוד לא התחיל שם. אז שכבנו במיטה אחרי עוד סקס חזק ומלא תשוקה, התנשפנו אחד לתוך השניה, הבאתי לו נשיקה על האף ושאבתי אלי את השפתיים התפוחות שלו ואז ברגע ההוא כשקצת התרחקתי ראיתי את העיניים האלה מביטות בי במבט המפחיד הזה, מבט שאומר יותר ממה שניתן להגיד במילים, הוא חייך מעט ואני נבהלתי מההשתקפות שלי במבט שלו, אספתי את הדברים שלי והלכתי.
