בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם כזאת פריקה מבולגנת

הזכויות שמורות לקרנפית מחרסינה


***מתגעגעת תמיד פיה תאומה שלי***
לפני 3 שנים. 13 בנובמבר 2020 בשעה 12:36

הפיה והדרקון... למה דווקא הם?

לפיה יש שקט שחודר לעצמות, המבט שלה משתנה מתמים לחלוטין לממזרי להפליא בשניות והחיוך שלה יכול להרגיע ולהלחיץ בו זמנית. הדרקון לעיתים מרגיש יותר מאיים מהפיה אבל ה״אש״ שהוא יורק בצורת מילים ושאלות שורפת ומחממת בו זמנית. היא קטנה ושובבה והוא גדול ורגוע, הוא המסביר והיא המדגימה, הוא במילים והיא במעשים, שניהם יחד עושים הכל בהרמוניה מושלמת, כשהיא מדברת הוא מקשיב וכשהוא מבצע היא לא מורידה מבט. הכימיה שלהם מורגשת ואינה מאיימת על הנוכחות שלי אלא מקנה לי שקט וכוח להיות אני במקום שלי ולא להרגיש מאוימת מהם.

 

 

......................

 

 


הוא תופס לי את הרגליים והידיים באזיקים, אני רגועה בסיטואציה למרות המצב שאולי הייתי צריכה להיות בו של לחץ מהאפשרות לברוח. הוא מחבר לי את הרגליים יחד ואני קצת מרגישה איך זה כשהרגליים לא יכולות לזוז. הוא מחבר לי את הידיים יחד ואני קצת מצחקקת מהסיטואציה. אני יושבת על הברכיים עם הידיים מאחורי הגב, הידיים והרגליים שלי מחוברות אלה לאלה ועכשיו אני בוודאות לא יכולה לברוח, אני נשאלת על ההרגשה שלי ומשום מה מרגישה מאוד בנוח. אנחנו קצת מקשקשים ככה, הוא מלפנים והיא מצד ימין ולפתע אני נדחפת לאחור ונופלת, אני קצת מופתעת מהטריק הזה ומשחררת צחוק. אני עדיין מנסה להבין מה זה הצחוק הזה שיוצא ממני ברגעים כאלה, הייתי חושבת שאולי ארגיש כלואה או לפחות ארצה להשתחרר מכל זה אבל אני מרגישה טוב, אפילו מאוד. אני מקבלת ליטופים משניהם ואחרי מספר דקות הם משחררים אותי.

 


אני על ארבע, חימום לישבן עם ספנקים והוא מסביר מדוע זה מה שקורה, הוא יושב לפני והיא מאחורי מלטפת לי את הישבן, הוא מבקש לתאר ואני קצת נתקעת, היא נותנת לי מספר ספנקים ואז שניהם יחד מנגנים לי על הישבן עם הידיים שלהם. אני מקבלת הסבר לעמידה מול הקיר, ידיים בצורת וי, רגליים פסוקות, ישבן אחורה, ראש למטה. ה״ראש למטה״ נועד להרגיע אותי מלחפש מבטים או לנסות לפזר את הקשב שלי בין שניהם ופשוט עוזר לי להיות נוכחת בסיטואציה ולא לברוח להיסחי דעת.

 


הוא מביא שוט זנבות, פלוגר, אני מקבלת הסבר מפורט על המטרה, השימוש בו, רמת הכאב וחדות הכאב שהוא מעניק. קיבלתי הסבר בעבר ואפילו הדגמה אבל הפעם זה נעשה בפירוט וברצון ללמד ולהסביר לי ולא רק לסמן וי על שם וצורה. לאחר ההסבר אני מקבלת הדגמה, אני מרגישה כמו ילדה בגן משחקים, עכשיו הציגו בפני את הברבי הפופולרית, זאת שתמיד רציתי שתהיה לי יחד עם שאר הברביות שאני עדיין רוצה. אני אוהבת משחקים חדשים וכל מה שקורה כאן לגמרי משחק חדש ומרגש עבורי, כזה שחיכיתי וציפיתי לו, כזה שרציתי המון זמן. משחק כזה שעד היום לא יכולתי לשחק עם אף אחד מכל מיני סיבות ועכשיו אני יכולה ורוצה לשחק במשחק הזה עם הפיה והדרקון. אני אוהבת את ההרגשה של השוט על הישבן ואחרי מספר פעמים הוא מביא שוט נוסף ומשחק איתם באויר, יש משהו כל כך סקסי בתנועה הזאת, הפיה מתלהבת ומתסכלת עליו במבט מאוהב ואני נמסה ושמחה שאני נמצאת בסיטואציה הזאת. אני מבליטה ישבן ומצמידה ידיים לקיר. סט של 10, אני סופרת, סופגת כל הצלפה ומתמסרת לכאב שמרגיש לי כל כך קרוב עכשיו.

 

 

......................

 

 

אני יורדת על ארבע והפיה מציגה לי את המשחקים שלה, שוט שמזכיר מעט חגורה ושוט שמזכיר זנב דרקון, אני מתבוננת בעיניים שלה ורואה בהם את הניצוץ הזה בדיוק כמו שהיא עושה עם החיוך. מקבלת הסבר מפורט על כל אחד מהם, מה מטרתם, כמה חד הכאב שלהם ולמה נועד. הוא מימיני והיא משמאלי, הוא מלטף בידיים והיא מעבירה את השוט על הגב. היא מסבירה איפה ואיך מכים בו, איפה מותר ואיפה אסור. הוא מסביר קצת על השפעת הכאב על הנפש ואיפה זה נוגע לכל אחד מהמינים, אני סופגת את המידע ומפנימה. היא מתחילה להצליף בחופשיות עם הספאנקר ואז נותנת לי להרגיש את זנב הדרקון, הספאנקר מעניק כאב חם ורחב וזנב הדרקון מעניק כאב קר וחד יותר, שניהם נעימים לי ומרגישים נכונים וכואבים במידה המדויקת עכשיו.

 

אני יודעת שאני מסוגלת לספוג כאב טוב, יש בי אפילו רצון להתפרע ולהגיע לקו האדום אבל אני יודעת שמצב כזה עלול לגרום לי לניתוק ולא לחיבור ואני לא רוצה ולא מוכנה להתנתק מכלום כרגע.

היא מתחילה בסט של 10 ואני סופרת, הפעם הסט שונה מהסט הקודם, המכות מהשוט חזקות יותר והתנופות שלה מורגשות יותר, אני מגיעה כמעט למצב שבו הכאב כבר לא לגמרי נעים והסט מסתיים, אולי אפילו נפלט לי איזה קול הפתעה כזה.

אני מדברת על מה שהרגשתי תוך כדי ומשתפת בהרגשה שלי וברצון לבדוק את הגבול של עצמי, להגיע לקצה. הוא מציע לי סט כזה שיגמר רק כשאגיד שזה מספיק או אבקש לעצור ואני מרגישה שזה לא הזמן הנכון, לא עכשיו.

 

 

......................

 


אני על ארבע והם מלטפים וממששים, היא מולי אני עם כיסוי עיניים, הוא מימיני. הוא מנשק לי את הגב ומלטף את הרגליים והישבן, היא מנשקת ומלטפת לי את הפנים, היא מנשקת לי את השפתיים ואני נושמת אותה אלי, אני מקבלת אישור להחזיר נשיקה ואנחנו מנשקות זו את זו. זאת לא הפעם הראשונה שאני מנשקת בחורה אבל זאת הנשיקה הראשונה שמרגישה לי נכונה וממקום נקי. עכשיו אני כבר לא רשאית לנשק חזרה ואני רק עומדת ככה על ארבע עם הפה פתוח, היא מנשקת אותי בפנים ובשפתיים ומגניבה לשון נעימה לתוך הפה, אני מחזיקה את עצמי מלתפוס ולהחזיר ופשוט מתמסרת להרגשה של אסור ולקבלה של האקט שנעשה כרגע. אני שומעת אותו מדברת ומתחרמן מהנשיקה שלנו, מתחרמן מהפיה שלו מנשקת אותי ואז הוא מתנפל עליה לנשיקה סוערת, אני מחייכת, קצת לעצמי, המון להם.

לא חשבתי שאלה התחושות שארגיש בסיטואציה כזאת, למרות שזה משהו שדיברנו עליו בפגישה הקודמת אני מרגישה קצת בת מזל על שאני חלק מהתשוקה שלהם אחד לשניה וקצת בת מזל על שאני לא מרגישה גלגל שלישי אלה חלק בלתי נפרד ממה שקורה.

 

 

......................

 

 

אנחנו נעמדים, אני באמצע החדר הוא מבקש שאעצום עיניים ואתמסר למוזיקה שמתנגנת. אני מבצעת ומתחברת לכאן ועכשיו, מתחברת אליהם ומתחברת אלי. הם נוגעים בי שניהם בארבע ידיים ואנחנו משתעשעים במשחק ניחושים, שלושה נכונים ושלושה שגויים. אני מצחקקת ונהנת מהמשחק. הוא שואל אותי לגבי ההרגשה שלי, עם איזה מגע אני מרגישה בנוח יותר?

אני קצת מתבלבלת ולאט מסבירה.

אני מרגישה בנוח עם מגע של נשים, זה מרגיש לי בטוח למרות שאני נמשכת לגברים, נשים נותנות לי תחושת ביטחון, הרגשה קצת טריקית ומוזרה אבל כנראה נובעת מהדברים שעברתי עד היום.

 


אני נשכבת על המזרון, ידיים לצידי הגוף, רגליים פשוקות. הם נוגעים אחד בשניה, אני עם כיסוי עיניים, שומעת אותם מתנשקים ומתנשפים, היא גונחת, גניחות קטנות ועמוקות, הוא מוציא ממנה קולות עונג והיא מפיקה צלילים מופלאים, אני שוכבת שם על המזרון וקצת מתרגשת, קצת מתחרמנת מהמצב.

הוא רוכן מעלי ושואל האם אני רוצה לטעום אותה, דיברנו על זה באחת השיחות השבוע ואמרתי שזה לא משהו שאתנגד לעשות, אני רוצה לנסות, אולי אוהב ואולי לא אבל אין לי מה להפסיד. הוא נותן לי לטעום אותה מהאצבעות שלו, אני אוהבת את זה, היא טעימה ואני מפליגה מעט בדמיון למצב בו אני יורדת לאישה.

 


היא מלטפת רגליים והוא מלטפת ידיים וחזה, היא מלטפת תחתונים רטובים, מלטפת את הכוס, המגע שלה רך ונעים ועדין ומרגיע, אני מתמסרת למגע שלה והוא נוגע בי גם, שניהם יחד מעניקים לי מגע מרגיע וחם ורגיש. הוא מלטף את החזה מבעד לחזייה, היא ממשיכה לענג מעל התחתונים, אנחנו מדברים מעט על המגע שאני צריכה ועל כך שהיא צדקה לגבי הצורך שלי במגע עדין ורך. יש לי רצון להמשיך את הסשן ולזרום עם זה אבל גם חשש גדול מאוד מחציית קו שלי עם עצמי מה שכנראה יגרום לי לברוח אחר כך, הוא שם לב לספק שלי ולאחר מספר רגעים מבקש ממני לשבת, כיסוי העיניים יורד.

 

 

......................

 

 


היא יושבת מולי ומסתכלת לי בעיניים, הוא מאחורי, פתאום הוא מחבק אותי מאחורה והיא מצטרפת מקדימה, אני מרגישה כל כך הרבה רגשות שמסתכמים ל״מוזר״ ומספר דמעות חומקות לי מהעיניים. להבדיל מהבכי הקודם הפעם אני מרגישה אסירת תודה, אני מרגישה מוגנת ואין לי אף חשש או תסכול, אני מרגישה שלמה ונכונה, אני מחזירה לה חיבוק ואנחנו יושבים ככה כמה דקות שמרגישות כמו נצח, נצח טוב.

 

אנחנו מתיישבים, אני על הכרית והם על הספה, הוא מוזג לי ויסקי ועוטף אותי בשמיכה. אנחנו יושבים ומדברים, נכנסים לעומקם של הדברים, לרגשות, לספקות, לדמעות, לכאב, למתנות שאני מקבלת מהם ולמתנות שאני נותנת להם. עכשיו, בסוף, אני מרגישה את זה, אני מרגישה שגם אני נתתי להם. מרגישה שכמו שאני קיבלתי הם קיבלו גם וזאת אולי ההרגשה הכי טובה בכל הסשן הזה. זאת הפעם הראשונה שבה לא עשיתי כלום, לא נגעתי, לא הגמרתי, הפעם הראשונה בה לא הייתי צריכה לעשות כלום והכל נעשה לי וזה כל כך מוזר כי זה שונה מכל מה שהיה לי עד היום, ההרגשה שאני מקבלת בלי לתת ובסוף ההבנה שאני יכולה לתת גם בלי לגעת, לספק, למצוץ, לקבל זין.

 


נפלה עלי ההבנה שיש בי עוד דברים שאני יכולה לתת מעבר לדברים שאני רגילה לתת. זאת גם הפעם הראשונה שלא הרגשתי צורך להתנגד לכלום, פשוט התמסרתי לרגע. התמסרתי למגע ולכאב שהפיה והדרקון העניקו לי, התמסרתי לדמעות ולצחוק שהפיה והדרקון עזרו לי לשחרר, התמסרתי לרגשות שלא תמיד אמרתי בקול אבל הרגשות שהפיה והדרקון עזרו לי למקד.

 


אחרי זה חזרנו להיות אנחנו, בלי שולטים ונשלטת, התיישבתי איתם על הספה והמשכנו לקשקש טיפה. נפרדנו בחיבוק חזק ותודה, לא חיבוק של פרידה אלה פשוט הודיה על הסשן הזה שלפחות מבחינתי ומאיך שאני רואה סשן מרגיש לי הראשון. הראשון האמיתי והנכון, הראשון שבו הייתי באמת שם ולא ברחתי, הראשון שהרגשתי בו את כל מה שרציתי ואפילו מעבר.

אני תמיד מודה אבל הפעם התודה הייתה אמיתית ולא מתוך נימוס, תודה על מה שעזרו לי לחוות, תודה על הכנות, הרוגע והנוחות שגרמו לי לחוש.

 

עכשיו אני בניסיון נואש להצליח להעלות את הגיף המושלם שלו מצליף בי... מבטיחה להצליח.

 

ובנתיים, היו טובים 💋

 

 

בחום וברגש​(שולט) - כתיבה יפה,
שבש
לפני 3 שנים
Tomereko - שיזוף מהמם
לפני 3 שנים
Annabelle Lee - ⁦❤️⁩⁦❤️⁩
לפני 3 שנים
subtrickit​(נשלטת) - ללמוד לקבל מבלי לתת , זה אחד הדברים הקשים יותר לחלק מהאנשים.
ואולי, זה רק כי ככה התרגלנו .
ככה התבניות שלנו בראש.
או שככה אנחנו פשוט מתוכנתות.
מזדהה איתך.
שמחה ששיחררת ושנהנית.
וכמו שאמרת פעם, פאק את מזכירה אותי 😂
לפני 3 שנים
ריינו​(אחרת){My Lion } - 😇😇😇
לפני 3 שנים
רגעים של בריחה​(אחר) - מושלמת
לפני 3 שנים
עקב אדום - מהממת אהבתי את הכתיבה השיתוף והתמונה
לפני 3 שנים
ריינו​(אחרת){My Lion } - תודה רבה 🤗
לפני 3 שנים
מבט מושלם - וואווו אחלה חוויה. ❤❤❤
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י