מכתבים לפפון

יש לי חשק עצום ולפתוח את החזה , ולהראות לך את משאבת הדם שלי,

העובדת עשרים וארבע שעות,

שעה אחר שעה ,

דקה אחר דקה,

שניה אחר שניה ,

רק בשביל דבר אחד,

רק לראות אותך ,

רק להרגיש אותך ,

רק להריח את ריח גופך המשכר.

רואה אותי לפעמים במבטים תימהוניים וחיוכים טיפשיים

, ולא יודעת שמאחוריהם מסתתר ילד קטן ,

שמחכה לראות מבט שלך,

חיוך שלך ,

לשמוע את הצחוק המיוחד רק לך,  ואז אני עף ,

עף לעולם אחר לעולם שלא מוכר לי

לעולם שאת הכרת לי,

ורוצה להמשיך לעוף ולא לנחות לעולם.

את הדבר הראשון שעובר לי בראש כשאני פותח עיניים בבוקר,

את הדבר האחרון שעובר לי בראש לפני שאני נרדם, ולא רוצה להירדם,

נלחם בעיפות, נלחם באישונים, מחזיק בכל הכח,

רוצה להמשיך לחשוב עלייך ,

מפחד לקטוע את חוט המחשבה שעושה לי כל כך טוב,

המחשבה עלייך.

יפה , תמה , זכה, ואמיתית , כל כך אמיתית ,

"כולך יפה רעייתי ומום אין בך"

ואני מפחד,    

  מפחד ליפול לתוך תהום האהבה ,

מפחד שלא אצליח לטפס חזרה ,

מפחד מהרגשה חדשה ולא מוכרת ,

מפחד שתתרחקי במקום להתקרב ,

מפחד מהקרוב יותר מהרחוק ,

מפחד ללכת לאיבוד באשליות מתוקות משחקות ,

מפחד שתלכי ואז יכבה האור , אור החיים שהכנסת לחיי ,

מפחד כי רוצה להיות איתך תמיד סביב השעון , ללא הפסקות , ויודע שאני לא יכול ושזה לא מציאותי ,  וזה כואב שובר לי את הלב ויודע שאת ורק את התרופה ללב שבור.

מפחד ממציאות ריקנית שאת לא נמצאת בה , מפחד לגלות שאת רק חלום, כי אם כן, רוצה לחלום לנצח , ולא להתעורר לעולם.

מתאווה נפשי לראות את עולמך,

עולם של סיפורים מאגדות נסתרות שנארגו בלילות קיץ חמים במדברות הצחיחים של החיים.

קמלים, שבורים, נפלו אבירים יהירים,

התנפצו לחופי האכזבות האבודים, בחפשם אחר הסוד,

סוד החיים המוביל אלייך.

מיהו המעז לחרף נפשו החפויה והמתביישת, משפילת המבט לרגלי תהום הנשייה ,

שבהישג ידו חצאי אמיתות מתובלים בשקרים ממכרים הקוראים לו לשוב.

מיהו המעז להישיר מבט בפני ההשפלה, בבוז, ביאוש הכבד,

העולה ממדורת כישלונות העבר של המחפשים אותך.

מיהו המעז לעמוד בפני המצוק החלקלק שבע ניצחונות, המזמזם שיר ערש מאיים.

מעז אנוכי, יודע אני ,

רואה את הפסגה התמה, שזופת השמש, אצילה, עם לטיפות של שכינה שרק עופות השמיים מכירים.

רואה את האמת מחכה, עירומה וביישנית, כמהה ומסתייגת,

ומקווה לאהבה העקשנית שתתיר את כבלי הנפש המתייסרת.

רוצה אותך, רוצה אותך לידי, רוצה אותך איתי, רוצה בכל ליבי, רוצה כמו שלא רציתי דבר בחיים שלי,

וקורא לך לבוא להרפתקה של החיים, להגיע איתי גבוה , הכי גבוה שאפשר ,

כי השמיים הם לא הגבול, את גבולות האהבה שלנו אי אפשר לעצור.

אוהב אותך אנוכי עד כלות,

עד כלות הנשמה,

עד כלות הנשימה,

עד כלות כוחות גופי האחרונים.

רוצה לצעוק, רוצה לשיר, שכולם יידעו ,

"אהבת עולם אהבתיך ,  על כן משכתיך חסד"

או בקיצור        ,                     

אני אוהב אותך....