תיבת פאנדורה

יש לי דווקא קטע חדש שהצלחתי לכתוב בכמה דקות שזכיתי בהן לקצת שקט..

קוראים לו "שוב"

שוב שם,
על המזבח הקפוא
שוב סוערת כמו סופת טייפון
שוב לבד,כי שרפתי את כולם
שוב כאן-כי אשוב עוד לעולם..

שוב חורקת שיניים
שוב עוצמת עיניים
שוב צורחת עד לב השמיים
ושוב שותקת כמו דג במים

שוב אותה תחושה
שוב, שוכבת - שרועה, חלשה
שוב מנותקת מכל מחשבה
שוב עוצרת את הנשימה

שוב בוערת בפינה אפלה
שוב אקפלה שקטה, מרעישה
שוב נשרפת מרוב קור
שוב הולכת קדימה ונשארת מאחור..

שוב, אשוב לחלום עצוב,
שוב, אשוב לכל דף כתוב,
שוב, אשוב לחשוב אטום,
שוב, אשוב לראות עקום.

[סוג-של-אדון, תודה, נתת לי חשק לפרסם את זה כאן..]

שיהיה לכולם יום קסום..