לפני 19 שנים. 19 ביולי 2005 בשעה 17:06
השקט מסביבי מקפיא,
האוויר שבחדר אוזל,
הקירות סוגרים עליי,
אני נחנקת,מתקפלת,שותקת.
עייפות,חוסר מנוחה,יצר נקמנות.
ובזמן אמת רק השקר ממשיך לחיות.
בזמן אמת רק צימאון לחבלות יבשות.
בזמן אמת רק ירייה אחת נשמעת באוויר.
בזמן אמת רק אני ממוסמרת לתוך הקיר.
מעייפות קורסת
העצבות מסרסת
השתיקה הורסת
ואני בפינה שוכבת
הבעתי ריקה, מרוסקת