לפני 19 שנים. 24 ביולי 2005 בשעה 18:59
שם על המזבח שוכב אהובי על גבו,
דומם, פניו חיוורות.
מגע עורו כנייר זכוכית;
חורט בבשרי כשאני מסרבת להרפות מללטף אותו
ודמי אשר ניתז על פניו כשאני נושקת לשפתיו בתשוקה אינסופית..
ככה! כי הלכת וכי נשארתי לבד.
ככה! כי נטשת אותי בלי להתחשב בעובדה שאכאב..
ככה! כי לא ידעת שזאת תהיה הקרבה לשווא..
אני באה..כי קשה וריק לי בלעדיך!
איך ובאיזה זכות ועוז הקרבת למען שלי את חייך..
