תיבת פאנדורה

שוב אני שם מול המראה השבורה,
שוב ידי השמאלית מדממת בלי הפסקה
שוב רסיסים חודרים בבשר
שוב התקשרת וזה כבר מאוחר..

שוב עוזב,
שוב מתאכזב..
שוב צועק ולא שוכח..
שוב זורק לי מבט רותח..
שוב הולך-לא בורח.

שוב זאת רק אשמתי
שוב לא ידעתי את מקומי..

אני שלך!
כל רסיס בבשר,
כל מה שממני נשאר..
מה שלא הרסתי.
מה שהשארתי..

נשרפתי
נחתכתי
צרחתי
כאבתי

נשארתי!
כי אני שלך לעולם..
נשארתי,
כי רק איתך זה תמיד מושלם..

נשארתי.. אבל לך נמאס אז הלכת..