לפני 15 שנים. 25 ביוני 2009 בשעה 10:07
וגם היום אין לי את הצורך להוציא.
אבל אם כבר נכנסתם - חברה טובה, מעצבת תכשיטים מדהימים עושה מכירה מיוחדת בחנות יין בתל אביב.
אם אתם בעניין - http://www.facebook.com/event.php?eid=117759505863
מתוך ההשראה
הגיגים..הוויה..
הזיה..
של חיים..
לפני 15 שנים. 25 במרץ 2009 בשעה 13:49
מרוב שכבר אין בנמצא אנשי עקרונות
מוכנות נשות העקרונות לחבור לכל איש עקרונות שהן מוצאות.
לא משנה מה העקרונות (בגבולות סבירים, כמובן)
ובלבד שיהיו כאלו.
מעניין לראות מה הקול הבסיסי, האינסטינקט ההישרדותי (הגבוה יותר), מנסה לשמר.
אחרי שנואש מלמצוא את אותו ה"שבט" (עקרונות זהים או בעלי קרבה גדולה) השלב הבא הוא להציל את הגזע (לפחות מערכת אנושית שמונעת ע"י עקרונות).
מה יהיה השלב הבא? ומה אחרי זה?
*הכתיבה בלשון נקבה כי ככה בא לי.
לפני 15 שנים. 23 במרץ 2009 בשעה 12:08
ושוב חושב על אנשי ההתחסדות.
על אלו שמאמינים שמוסר הוא משהו שיש עליו חזקה (שאינה סטטיסטית).
ובעיקר על אלו שגם בשוליים לא למדו להגיד "לטעמי" או "לדעתי" או "לא נראה לי".
אמר את כל זה יפה לפני:
It is no measure of health to be well adjusted to a profoundly sick society.
- Krishnamurti
לפני 15 שנים. 9 במרץ 2009 בשעה 18:07
גרם לי לחשוב כמה מגוחך זה נראה מהצד לפעמים...
לפני 15 שנים. 3 במרץ 2009 בשעה 12:43
ושוב אני בוהה באתר הזה ותוהה מה מכל זה אמיתי.
מה פה באמת אלטרנטיבי וחופשי ולא משוחד ומקבל את השונה
ומה פה הוא עוד סוג של שמרנות, מקובעות, פחדנות.
מה מכל מה שאני רשמתי אמיתי ומה מכל זה הוא לא יותר מהחדר השקט של העולם הונילי... (שלא לומר - השמרני)
** החדר השקט - חדר במבנה או חברה גדולה שמוקדש לשחרור לחצים.
לפעמים אנשים פשוט היו נכנסים לשם, צורחים כמה דקות, נותנים קצת מכות לאיזו בובה מספוג וסמרטוטים וחוזרים למשרד "רגועים"...
תמיד אהבתי את השם המרגיע.... "החדר השקט" 😄
Man is least himself when he talks in his own person.
Give him a mask, and he will tell you the truth. -Oscar Wilde
לפני 15 שנים. 15 בפברואר 2009 בשעה 18:06
לאחרונה היו כמה גיחות נעימות לעולם הלבן והמתקתק (ראה ערך "וניל" 😄
יושב בבית
גליון אקסל עמוס נתונים מול העיניים
חייב לסיים את הניתוח והסידור של כל זה עד מחר
ישיבת הנהלה על הבוקר.
רוצה סקס
אוף כמה שרוצה סקס!
אין לי זמן לסקס.
נזכר בימים ששיחה כמו זו התקיימה:
טלפון
-- שלום
** שלום מאסטר
-- כלבונת, שמח שצלצלת אבל אני עמוס בעבודה
** מה שלומך מאסטר?
-- אני עמוס, כלבונת. שלומך בסדר?
** כן, רציתי לראות אותך
-- Likewise אבל עמוס מאוד, לצערי אין לי זמן.
אם תבקשי ממש ממש יפה אולי אוכל להקדיש 20 דקות למציצה ממך בזמן שאני מסדר את האקסל הארור הזה
** אני בדרך אליך מאסטר
(תמיד אהבתי את זה שהיא שכחה לבקש 😉
לפני 15 שנים. 6 בפברואר 2009 בשעה 12:03
"Each morning puts a (hu)man on trial.
Each night passes judgment"
now, do you understand why i may choose to describe myself as a night person? :-)))
not that i don't enjoy the putting on trial as well, but the judgment does seem to have more fun options folded within it...
לפני 15 שנים. 30 בדצמבר 2008 בשעה 17:23
אנשי המילים
אנשי דקויות,
סימנים,
ניואנסים קטנים.
הטקסט הרי צר מלהכיל...
אז פותחו חושים חדים
לנסות לקלוט משהו מעבר לרק טקסט...
מילים, ניסוחים, פיסוק, עושר שפה...
למה היתה התייחסות ולמה לא?
ומשם הדרך היתה סלולה
להתנצחויות על קוצו של יוד.
הבלוגים, הפורומים
פה ובכלל
מלאים בזה...
כן, כן, גם אני איני חף מרעה זו
אז מה,
צרת רבים?
היום קראתי דיון על X שהפך לקרב אגו בין שני אנשי מילים.
עד שלא יותש אחד מהם - יימשך המאבק על חודו של וקוצו של
עלבונות, התרסות, חיוכים מזוייפים ובדיחות לקירוב הון פוליטי.
והדיון המקורי - מה אתו?
ודרך ארץ - מה לה קרה?
ואהבת לרעך?
בתחת!
לפני 15 שנים. 29 בדצמבר 2008 בשעה 17:25
and then there was peace
then there was silence...
in the empty core of all there is.
no form.
no desire.
no restrains.
pure. shrap. ruthless. simple.
vain in it's most humble manifestation.
entwined with the shadows that serves as my home
the darkness serves me all the light i need.
i realized.
and then there was peace
then there was silence...
in the empty core of all there is.
לפני 16 שנים. 16 בדצמבר 2008 בשעה 20:20
לא, באמת, די!
קראת?
אהבת?
רוצה להכיר אותי?
יופי!
קודם כל - זה מחמיא.
תמיד.
גם אם לא מתאים. זה מחמיא ותודה.
אם נדמה לך שפה מתחילה מסכת ייסורים של מסנג'ר, מייל, "בוא נכיר קודם", "לא רוצה להחשף" וכו'...
נא לשחרר אותי מזה עוד לפני שפנית.
הבהרה של ההבהרה:
לא, אני לא מצפה שתרדי על ארבע ותמצצי לי בפגישתנו הראשונה
וגם אין לי צורך לראות אף חלק אינטימי שלך בתקריב עוד לפני שאדע את שמך.
מצד שני - לא, אני לא מתכוון לצ'טט איתך 20 דקות בשביל לקבל תמונה חשוכה שלך מלפני 20 שנה ו-15 קילו.
אם עוד לא היה ברור - הכל הדדי.
מקווה שחמשת הדקות וכל הבזיון שנלווה לעניין יחסכו ממני חוויות עתידיות.
תודה
ועם הצופים הסליחה.
המערכת