אהלן, הגעתי.

תמיד הכרתי אותה, תמיד ידעתי מי היא ותמיד היה לי עליה קראש קטן, אבל אפעם לא דיברנו.
היא הבחורה הכי מרשימה שיצא לי להכיר לאחרונה, היא יפיפייה, היא כוסית, היא רקדנית, סופר גמישה, היא חכמה, מצחיקה ומעניינת.. טוב אולי נסחפתי קצת, אנחנו מכירים רק שבועיים.. אבל יש בעיה (מבחינתה זו בעיה, מבחינתי זה רק גורם לי להיות שלה) היא גדולה ממני בשנתיים.

היא וונילית לגמרי. בחיים לא התנסתה בבדס''מ. איכשהו משיחה שקרתה משום מקום הוצאתי ממנה את הסקרנות והנשלטת שבה (יש לי סופר פאוור להוציא את זה מבחורות, מודה) וכנראה שזה מה שגרם לה להסתכל עליי שונה. פתאום היא רצתה והתעניינה בי בחזרה, התחיל הפינג פונג.
אז דיברנו בצ'אט המון, על הכל מהכל, וראיתי עליה כמה שהיא סקרנית לדעת עוד קצת מהעולם הזה. ואוי.. כמה שנהניתי ורציתי לסקרן אותה עוד.
כשנפגשנו זה התחיל קצת מביך, אבל אחרי 2 כוסות יין ושיחה ונילית וקולחת, זה קרה.
הורדתי אותה על 4, הסברתי לה קצת איך הדברים הולכים להראות מעתה והלאה ובמידה והיא תרצה להפסיק ולחזור לוונילה יש לה מילת בטחון.
שיחקתי בה קצת, רק קצת כי היא לא ניסתה בחיים בדס''מ ולא רציתי להבהיל אותה. זה אפילו לא היה בדס''מ, קצת משמעת ואגרסיביות.
ככל שהזמן עבר (שעות) הסקס ניהיה וונילי והרגשתי מחושמל, יצאו זיקוקים כאילו אנחנו שוכבים על הבמה המרכזית בברודווי.. פעם פעמיים.. שלוש..
הרגשתי כל כך שיכור מסופק ומרוצה, היא גרמה לי להרגיש גבר, מלך!
היא נתנה לי את הסיפוק המיני ובעיקר המנטאלי שלא חוויתי כבר שנים.

אני כבר לא רוצה לשלוט בה, אני רוצה להכיר אותה, ללמוד אותה, להשאיר אותה מסופקת ומחוייכת כל היום... נראה לי שהתאהבתי
אני רוצה לכבוש אותה, אני רוצה שהיא תמשיך להיות שלי אבל בעצם אני זה ששייך לה.

אני רוצה לכבוש אותה. אני רוצה להמשיך לטעום ממנה.

היא הבחורה הכי קרובה למושלמת שהייתי איתה, אני בטוח בזה, אני רוצה לכבוש אותה!

אבל היא.. היא אומרת שאני קטן מדי, היא גם ראתה את הזיקוקים ואת החשמל. אבל לשמור על זה בתור קשר יזיזות ולא מעבר. כוס אמק!

אני רוצה לכבוש אותה.... ):
*סליחה על החפירה, היא גם השביעה אותי לא לספר לאף אחד אז אין לי למי לספר על זה.

איזה קטע, זה גם הכינוי שלך!

אז כן. רציתי לדבר קצת על הכינוי שלי פה באתר ועל בעצם למה הוא די אירוני.
כי הרי איפה החופש אם בחרת להתמסר לבנאדם אחר? או אם תשלוט בחופש שלו על חשבון החופש שלך? 
לתת למישהי את הזכות והיכולת לשלוט במעשים ובמחשבות שלך, זה לא הרי לאבד את החופש ? הכל רק בראש

אז כנראה שאצלנו, ה"סוטים הפסיכופטים" (כמו שחבר טוב מאוד וונילי שלי מכנה אותנו) כנראה שזה בדיוק הפוך.
הרי בכללי אני אמור להרגיש ממש חופשי, אני עובד חברה אומנם אבל עם יד חופשית לעשות את התפקיד שלי איך שאני רוצה ומתי שאני רוצה (והנה אני כותב בלוג באתרי שליטה בזמן משמרת), שאני חוזר הביתה כל האפשרויות פרוסות בפניי לעשות מה שאני רוצה ולהגשים כל חלום שיש לי, לאכול מה שאני רוצה, לשחק מה שאני רוצה, לעשן לשתות לרקוד ולשמוח. אז למה עדיין אני לא מרגיש חופשי?

איכשהו הרצון והכמיהה לתת ולשתף מישהי בחופש שלי גורמים לי להרגיש כבול, כבוי. 
בין אם בסיטואציה של שולט או של נשלט, העובדה שאנחנו משחקים עם החופש שלנו, נותנים למישהו אחר שאנחנו נמשכים וסומכים עליו את האחריות על החופש שלנו.
רק ככה אנחנו יכולים לנשום לרווחה ולחייך בידיעה שאנחנו חופשיים מתמיד.

הכל רק בראש, אבל אצל רוב בני האדם, כן גם הווניליים הרגילים, אנחנו צריכים לשתף ולחלוק את החופש שלנו עם עוד אנשים, יש אנשים שהחופש שלהם זה לתת למישהו לנהל אותם ולציית לפקודות, ויש אחרים שהחופש שלהם זה לשלוט ולהכתיב את של אחרים. בשני המקרים של הבדסמ זה די נוגד את הגדרת החופש הכללית.

אבל זה החופש, החופש האמיתי שכולנו באמת הכי צריכים, ונורא משתוקקים אליו. חופש מנטלי.

אז כן, זה היום הראשון שלי כרשום באתר הכלוב. הכרתי אותו ממש לא מזמן מאיזו ידידה נחמדה ומעניינת (היי מאי).
ולמרות שהספקתי לחקור ממש מעט (כי יש פה באמת המון המון תוכן ואנשים) מרגיש לי כאילו אני פה בעצם שנים. 
בחיים לא חשבתי שכל כך הרבה אנשים בארץ חושבים את מה שעובר לי בראש, וחולקים איתי את אותן תשוקות ועניין.
ומצד שני הצלחתי בקצת זמן הזה כבר להחשף ולהכיר דברים חדשים.

אני ממש בטוח לגביי מי אני ומה אני רוצה בעולם (גם פה וגם בעולם ה"רגיל"). 
אבל מצד שני יודע ובטוח שאני כל כך הולך להתקדם ולהשתנות. ואני אפילו קצת מתרגש מזה חחחח.

אוח, אני ממש מתעניין לדעת לאן עוד עולם הבדסמ יכול לקחת אותי, ואם הכלוב יוכל לעזור.

אז אהלן, הגעתי. ולמרות שאני טכנית חדש פה.
האם אני באמת חדש פה?