אין לי לאן לכתוב, לא יודע בכלל מה יעזור לי לכתוב. אין לי בכלל מושג מה לכתוב!
טוב... אין לי משהו טוב יותר לעשות במקום.
מדבר לעצמי ולאנשים בלי פרצופים, עם כינויים ותארים
וזה מוזר בעצם שאני יותר אני פה מאשר עם חברים..
בקיצור, חרא על התקופה הזאת. "ניו ייר ניו מי" בת** שלי.
יותר גרוע מ2020 בשבילי אישית כנראה שלא יכול להיות יותר גרוע, אבל איכשהו מרגיש לי שאני הולך לחוות אותו החרא בדיוק, את אותה הבדידות, אותו התסכול, אותו הבלבול שלא עוזב ומציף אותי באוברלואד כזה שאני כל כך מוצף במחשבות רעות וזבל שאני לא מצליח לחשוב כמו שצריך על דברים חיוביים וטובים..
אני קצת חושב עליה יותר מדי, וגם על ההיא..
ועלייך.. עלייך אני לא מפסיק לחשוב כלל, את הדבר הראשון שמופיע לי במחשבות ברגע שאני מתעורר בבוקר ואת יודעת את זה! ואיך זה הגיוני אם אין לך פנים בכלל?!?!
אז לה, בכלל לא אכפת, וההיא? ההיא כבר שכחה. ואת באמת באמת לא אשמה.
אף אחד לא אשם.. אבל בסוף איכשהו לי זה שכואב ורע. ורע לי לבד (:
נראה לי שאני באמת צריך להתחיל לעשות מדיטציות.. לפחות הפוסט הזה גרם לי להסגר על משהו חיובי... טוב ממחר אבל..