רשימות סכיזואידיות שכתבתי כדי לא לחשוב על אינטגרלים

לאחרונה אני נהנה להשתעשע ברעיון של סימום מבחירה כאורח חיים. מישהי שתדרוש ממני לבחור בה ובמצב המנטלי של כניעה כל יום מחדש, ושאחרי שאקח את מה שהיא תתן לי, אוותר על השליטה בגוף. 

יותר מהגוף בעצם, יותר מכל קשירה מגה מורכבת שאפשר לנסות, העניין פה הוא החלק היחיד שתמיד תהיה לאדם שליטה עליו. תודעה. תודעה לוחצת ומעייפת. המוח טרוד בלימודים ובעבודה ובאקטואליה ובתלונות קטנות על ההווה וחששות טפשיות מהעתיד. שימור העצמי ותחושת הקביעות האישית. איך "אני" תופס את עצמי, מי אני ביחס למי שהייתי אתמול. האם אני מספיק טוב? אני ואני ואני. 

אני רוצה לא להזדקק לכל זה. אני רוצה את פיית' סיד מfarcry  5 בחיים שלי. רוצה להיות זומבי אוהב שכל קיומו מוקדש לשרת. אני רוצה שהתודעה ששייכת למישהי אחרת, רוצה לתת למישהי את החלק הכי חשוב שלי. את המחשבות שלי.  

כמובן שמדובר בשעשועים שמתאימים לאנשים שלא זקוקים לעבודה. אולי יום אחד כשהAI יחליף אותנו אנסה את זה לתקופה.

עד אז אני אחזור ללמוד על CNN.

אריאלה שוב נאנחה בקול. 

החזייה השחורה שלה, עם הציצי המטורף, המלא וגופה הסקסי לא נותנים לי מנוחח. היא מבינה שאני בוהה ומתכסה בשמיכה, כמו שהיא תמיד עושה כשהיא כועסת

"מה יש? אנחנו פה בצימר סוף סוף כפרע עלייך, אלף שקל שרפנו על זה, בואי נהנה"

לוחות העץ והפרקט בצימר הנ"ל חרקו לי בתשובה בדממה שהגיעה. הג'קוזי שלנו עמד יתום, ברחשים של ביוב לא נקי עלו ממנו. עליו ניצב בקבוק יין מאלה של השלוש במאה שהיה "קומפלמנטרי". השתדלתי להתעלם על מנת לא לחוש פרייאר, למרות שהייתי ועוד איך.

"אני מבינה אתה פשוט לא רוצה ממני ילדים אבל זה קשה כ.."

"אני רוצה ילדים, אבל לא עכשיו, אנחנו צעירים, אנחנו עוד סטודנטים, אין לנו שקל על התחת", אמרתי, מנסה לשנן לה שוב את כל הטיעונים שהשמעתי כבר עשרות פעמים ללא הועיל. 

"אז למה הצעת בכלל?"

כי אני מטומטם שחשב שזה רעיון טוב להתחתן עם בחורה שבדייט ראשון הודיעה לי שהיא רוצה ארבעה ילדים וכלב עוד לפני שהזמנו שתייה

"כי אני אוהב אותך"

היא הפנתה אלי את הגב. 

התחת השמן שלה נגע בירך שלי. תחת מוצק, גדול. תמיד היה באלי להכניס לשם את הפנים אבל לא היה לי אומץ. הטייץ שלה חשף את צורתו העגולה באופן מושלם, כך שראו את התחתון השחור התואם. זה היה חמוד. היא באה מוכנה. בטח גם עשתה חוקן כדי שאוכל להיכנס מאחורה כמו שאני אוהב. בלי לשים לב, התחלתי לעסות את הרגליים שלה. בהתחלה ליטוף, ואז משיכות ומריחות. 

 ואז לאט לאט העברתי את היד לתחת. לא הרגשתי התנגדות. היא קירבה לי אותו. היא רצתה. 

עיסיתי חזק יותר. זה הדליק אותי בטירוף. התחלתי להזיז את האגודל על התחת שלה. היא רעדה, כמעט גרגרה. היא הסתובבה ונישקה אותי. הרבה זמן היא לא נישקה עם הלשון. משהו קרה פה.

"אני רוצה שתזיין אותי" לחשה לי, והתחילה לפתוח לי את הכפתור במכנסיים. הורדתי את הרוכסן והפשלתי את הגינ'ס ואז תלשתי ממנה את הטייץ. היא נישקה לי את הצוואר, משאירה לי היקי כאילו אנחנו בני 16. הזין שלי פעם מתחת לתחתונים.

הורדתי לה את החזייה ביד אחת וחשפתי את שתי הציצים העצומים שלה, שהחזייה החביאה בקושי, ורק תודות לכך שהפיזיקה עדיין לא פעלה עליהם את מלוא פעולתה. הם היו זקופים ויפים, עם פטמות חומות קטנות. נשכתי אותן כמו שהיא אוהבת כשהורדנו שנינו את התחתונים ואמרתי "תסתובבי"

"באלי רגיל היום"

הייתי כל כך חרמן על הכוס שלה שגם אני, במחשבה שנייה, העדפתי את זה. 

הושטתי יד לתיק שליד המיטה להוציא ממנו קונדומים. 

"תתחיל בלי ותגיד שאתה קרוב שנפסיק, באלי להרגיש אותך"

אני גם רציתי. רציתי לרצות את מה שהיא רוצה. רציתי להרגיש את הפות שלה, מתכווץ סביבי. היא חייכה אלי כמו אומרת "סמוך עלי"

נתתי לה נשיקה, ועליתי מעליה. בשנייה הראשונה היא גנחה גניחת כאב קטנה ואז התחילה לנשום את הנשימות הקטנות שלה. זה הלהיב אותי. הסתכלתי בעיניים הירוקות הגדולות שלה ובשפתיה הדקות. היא פתחה את רגליה רחב כדי לתת לי מקום להכניס עמוק. היא חיבקה אותי ואז שרטה לי את הגב. זה היה נעים. זיינתי חזק כמו שלא זיינתי אותה הרבה זמן. התקרבתי. אז עצרתי והוצאתי אותו. הכוס שלה היה לוהט ולח, השפתיים התנפחו. 

"רגע, בוא נלך לג'קוזי, נתפנק"

"אבל אני קרוב"

"אתה לא יודע שלא נקלטים במים?"

השכל היה בתחת ורציתי רק לחזור לפות החם שלה. לקחתי אותה בשתי ידיים, כל המטר שישים שלה, והכנסתי את גופה הנאה לג'קוזי. ואז אני נכנסתי.

היא מזגה לשנינו שתי כוסות מלאות של יין. התחלתי לשתות והיא דחפה באצבעה למעלה את הכוס שלי. ואז התיישבה עלי, מכוונת אותי ישירות לפות שלה, עד שהחמימות שלו חזרה אלי. הזין שלי ננעל בין הירכיים שלה. היא חיבקה את הצוואר שלי והתחילה לרכב בהחלטיות. הקצף עטף אותנו. היא נשכה את שפתה.

חשבתי שאני האדם המאושר בעולם. היין עלה לי לראש, (אף פעם לא הייתי שתיין גדול) חשבתי שזה נחמד שהיא סלחה כל כך מהר רק כי היא הייתה חרמנית. 

היא גנחה. אני גנחתי.
"לא להפסיק" היא עלתה למטה ומלעלה.
שום דבר בעולם לא היה קיים מלבדה. 

ואז היא הכניסה אותו עד הסוף ואמרה "איתי, אתה הולך לעשות לי ילד היום" והתחילה לפמפם חזק ומהר. הייתי מתחתיה. הזין שלי רעד. הייתה לי סחרחורת. היא משכה את ראשי לציצים שלה וסימנה לי למצוץ אותם, ועשיתי את זה. חשבתי שאולי דמיינתי או שהיא צחקה

"אנחנו הולכים להביא ילד, אתה מתרגש?" היא אמרה וגנחה

זה התחיל להפחיד אותי אבל הייתי מתחתיה. הנהנתי והמשכתי ללקק את הציצי שלה. 

"כזה טוב" היא צעקה עלי, נכנסת עד הסוף

"אתה קרוב?"

הנהנתי. לא הרגשתי זכאי לרצון עצמי. הסחרחורת איימה להפיל אותי. 

"בוא למיטה"

הנהנתי שוב ויצאתי.

נשכבתי על המיטה, מרטיב את המזרן, והיא התקרבה אלי. היא נראתה לי כמו מלאך מהגיהנום. ליקקה את הקצה של הזין שלי, ואז נכנסה שוב. היא זיינה אותי בקצב מטורף ולא הפסיקה. זיעה התחילה להצטבר על המצח שלה. הפות שלה תפס אותי ורעד ביחד איתי. היה בינינו, איכשהו, תיאום מושלם. לא רציתי להביא לה ילד אבל גם לא רציתי שזה יפסק. לעולם. 

"אני רוצה שתגמור. תגמור בשבילי. אני רוצה להיכנס להריון. תגמור עכשיו". 

גמרתי. הכי טוב שגמרתי כל החיים. היא כיווצה את הכוס, נישקה לי את הראש ומיהרה להישכב, עם רגליים על הכרית

"אתה רואה, כשאתה רוצה אתה יכול"

 

 

הוא מהדס כמו טווס נפוח חזה, אולי בת יענה -  בסלון שלי. בן זוג שלי, בחיר ליבי, הוא האחראי. דן אחראי לזה שיש פה בחור בגופייה שהפטמות מציצות מתוכה וריח הפרומונים של סוף הקיץ נישא ממנה. הטבע נאות שלו מתנועננות לו על הרגל כשהוא מנער את משקה החלבון עוד ניעור לפני שהוא לוגם לגימה ארוכה ותוקע גרפס.

אני מנסה לחזור למטלה שלי. טימי הכלב הגור בכלוב שלו. דן אמר שאסור לקחת עוד גור אומנה אבל לא יכולתי לוותר עליו, פרסמו אותו בקבוצה של האוניברסיטה ואם לא הייתי לוקחת הוא היה מוצא את עצמו מתחת למכונית כבר מחר. 

 

 להגיש עד מחר שבעה עמודים בנושא "תפיסות מגדר בחברה הצרפתית - שני צדדים לפאן א שוקולט?"
זה לא דבר קל לעשות, אבל זה לא דבר שלא עשיתי כבר בקורסים קודמים, אני אפילו לא צריכה את הצאט. אני זוכרת ציטוטי מפתח מדה בבובואר, רוסו, באטלר ומיל, פוקו ומרקס ומשבצת ביניהם משפטי מפתח. אני רק צריכה שהאדיוט הזה יפסיק לזוז לרגע. התנועה שלו מרצדת לי מעל העין, הלוך ושוב, משקשק את המשקה חלבון, מטלטל את הטבע נאות על האגודל.

אני מרימה את המבט מהמחשב ומסתכלת עליו. 

 

"אתה יכול אולי לחכות לדן בישיבה? זה קצת מסיח אותי"

"בטח, אבל את באה גם?"

הוא בוהה בי בזחיחות

"באה מה?"

"לשבת לידי"
"לא, אני צריכה לסיים עבודה. תראה טלוויזיה בינתיים. יכול גם להכין לעצמך קפה, תרגיש בבית"

"ככה אני מרגיש, אבל רק אם תבואי לשבת לידי"

הוא מנפח את שריריו וזוקף את החזה שלו עוד קצת. זה נראה כאילו יש לו עקמת. הוא מעביר יד בשיער שלו. עכשיו אני שמה לב שהוא יפה. פתאום אני נזכרת באיך דן נראה כשהוא התחיל איתי. הצעה מהוססת. פרחים. 

 הייתי צריכה לשים לו את היד על הציצי שלי בדייט השלישי כדי שיתחיל לגעת בי כבר. עכשיו הוא כבר לא נוגע בי. ביקשתי מערכת יחסים פתוחה כי הצרכים שלי לא מסופקים והיה נראה שהוא לא נעלב אפילו קצת, וזה העליב אותי. אז כנקמה הגונה, באמת פתחתי אותה.

המחשבה על הטווס שחושב שהוא זאב אלפא נכנע לי קצת מחרמנת אותי. אני משחררת את השפה שלי מהנשיכה שהייתה תפוסה בה עד עכשיו.

"כן, אני אבוא"

הוא מתיישב על הספה האפורה שלנו ומעיף ממנה המון אבק. הוא מגושם, גדול, לא מתנצל. הוא שוב משמיע את השקשוק הזה. אני מסדרת את החולצה שלי. אני לובשת טישרט קצרה שמגיעה לי לבטן, גינ'ס קצרים. אני חושבת שהוא מבחין בירכיים שלי, העבות. פעם שנאתי אותן אבל אז הבנתי שאני די מתחרמנת מהמחשבה שלהן עוטפות ראש של בן כלשהו.  

אני מתקרבת אליו, אבל עומדת ומתחילה לדבר, אני רוצה שיסתכל מלמטה. אני יודעת שהוא רואה את הרגליים שלי ושהפות שלי כמעט מסתיר לו לגמרי את הטלוויזיה. יש לי בראש אימג' שלו מתחתייי. אני קצת נרטבת.

"אתה יודע שדן אמור להגיע עוד שעה רק נכון?"

"כן"

"למה הגעת כל כך מוקדם?"
"בדיוק היה לי חלון, ואמרתי נבוא לראות מה חברה של דן עושה כשהוא עובד"

"ומה ראית?"

"מה ראיתי?"

"תגיד אל תהיה הומו"
ידעתי שזה יעצבן אותו

"אני? הומו? האמת ראיתי שאת שווה. ממש שווה. אפילו כוסית. וראיתי את דן בוכה בגללך, שאת רוצה לפתוח את המערכת יחסים, ובאתי להגיד לך לא לעשות את זה, באתי לעצור אותך ולהסביר לך אות אבל עכשיו אני חושב שעדיף שתיפרדי ממנו ותתני לי לזיין אותך, כי את לא יותר מזונה" הוא קם, הרגשתי את הבל פה הווניל התעשייתי שלו. 

שתקתי ושקלתי את הצעדים שלי מחדש.
"שב."

הוא עמד והווריד במצח הכהה שלו נחרט בדיוק מעל אמצע עין ימין.

"שב." ודחפתי אותו קלות. הוא הלך אחורה וצנח על הספה. 

"כל פרט, לצד שאיפתו האתית להציב את עצמו כסובייקט, חש גם פיתוי לוותר על חירותו ולהיהפך לאובייקט.ס.ד. בובואר המין השני. מרגיש את זה כבר?"
"מה נדפק לך המוח הא?"

"שתוק" אני ניגשת לגופיית הפאקבוי שלו ומתחילה להוריד אותה ממנו. הוא מופתע וכמעט לא מתנגד. הוא קם לנשק אותי ואני אומרת שוב "שב" הפעם בקול רגוע, אני בשליטה. 

ספרתי לפחות שש קוביות, אם לא יותר, על בטנו. הוא בחן אותי גם. דאגתי שיראה גם את פס החזייה שלי ולא יותר. 

"תנשק לי את היד, דבר ראשון. ככה מתחילים עם מישהי שאתה רוצה "לזיין כמו זונה" כהגדרתך"

הוא התקרב. נתתי לו כאפה וצחקתי. הוא שלי. 

הטבעת שלי השאירה סימן על הלחי שלו.

"עכשיו תמצוץ לי את האצבע"

הוא היסס לרגע, אבל מצץ כמו גדול. הכנסתי לו עד הסוף, והוא השתנק. "אתה רוצה להיות אובייקט, אני יודעת. כולכם רוצים את אותו דבר"

הוצאתי את האצבע ומרחתי את הרוק על פניו. הן הבריקו. 

"פה גדול, אני רוצה שתסיים לשתות כי יש לי תוכניות בשבילך" הוא פער את לועו והשקיתי אותו בשאריות משקה החלבון הדוחה שלו. ביד אחת החזקתי את הראש שלו אחורה וביד השנייה את הבקבוק. 

"תישאר פה" אמרתי ברכות והלכתי לכלוב של טימי. הוצאתי את הגור להסתובב בחדר שלנו וחזרתי.
"למה אתה לא על ארבע. תתפשט ורד."

הוא ירד, הוא היה כל כך משכנע בתפקיד הכלב.

הנחתי את הרגל החשופה שלי על גבו הערום. עם קצת לחץ הוא ירד למטה, שלא לומר כשל למטה. הוא שכב עירום על הרצפה שלנו. עמית, החבר המעצבן והיומרני של דן. הוא עכשיו האפס שלי. ואפילו אין לי רגשות אשם. זה כל מה שרציתי. קירבתי אל פיו את הרגל שלי, ובלי שאומר מילה הוא התמסר אליה וליקק. הרגשתי את עצמי עפה באוויר ונרטבתי מאוד. 

"כנס לכלוב"

כבר לא היה לו רצון חופשי. היה רק את הרצון שלי. הוא כבר לא רצה לזיין אותי, הוא רצה להיות אובייקט. המסתי את הטווס לכלבלב.

אבל ידעתי שזה רחוק מלהסתיים.

הכנסתי אותו לכלוב ונעלתי אחריו, הוא התקפל שם כמו בודהה כדי שיהיה לו נוח, והתחיל לגעת בעצמו.
"אל תיגע בעצמך עד שאני אומרת, אתה עכשיו האובייקט שלי ואתה מציית לסובייקט אחר" אמרתי ברוגע

הורדתי את השורט שלי. אפילו הוא היה רטוב כבר. זרקתי אותו לצד והסתכלתי עליו. הוא נראה כל כך מתחנן. כל כך עצוב. עמד לו כמו טיל. הוא היה יותר גדול מדן. בהרבה. זה עצבן אותי. משכתי את פניו לפות הרטוב שלי והעברתי את הפנים שלו אחורה וקדימה, כאילו אני משפשפת לעצמי עם הראש שלו. זה בוודאי לא היה לו נעים אבל לא היה לי אכפת. הוא נשרט בכמה מקומות מהרשת של הכלוב וזה חירמן אותי יותר. המשכתי הוא דמם ופשוט הוציא לשון. הסטתי את התחתון החוצה ונתתי לו ללקק את הפות המיוזעת שלי, הרטובה. הוא נצמד אליה כאילו היה זה כל עולמו, כאילו זה מקור המים היחיד בלב מדבר. 

תוך חמש דקות גמרתי. הוצאתי אותו מהכלוב אבל אמרתי לו לא להתלבש. הלכתי איתו למקלחת לראות שהוא לא נוגע בעצמו בטעות. כשהתיישבתי, הוא התיישב ליד ברך ימין שלי וטימי ליד ברך שמאל.  ליטפתי רק את טימי והתעלמתי קצת ממנו.

אחרי כמה דקות אמרתי, "נרגעת? כבר לא מסתובב ומפריע לי לעבוד?" הוא הנהן. העברתי יד בשערו. הוא כל כך מקסים ככה. פתאום הרגשתי צורך לאהוב אותו, אולי להגן עליו. 

כך ישבנו שלושתנו מחצית השעה, ובדיוק כשניגשתי להכין לי נס, סיימתי סוף סוף את העבודה והתפניתי למטלה בקורס "על טרנס וטרנסצנדנטיות, עיונים בהגות קווירית", שמעתי דפיקה בדלת.