איך בכל הפעמים עמדת מולו.. כל פעם אותו אחד אבל בגוף אחר.. כל פעם הרשית לעצמך פשוט להיות.. עם הרצונות הכי עמוקים שבך.. שבוערים כבר שנים.. והתחננת במבט שרק ישים לב אלייך... באמת אלייך.. אל כמיהתך הפנימית... אל השיר שבך... אל מי שאת...
"פשוט תסתכל.. תראה.. אני כאן"...
וכל פעם מחדש נאלצת לוותר מראש..
כל פעם מחדש כבר ידעת שזה מה שהולך לקרות...
כל פעם התפשטת כולך ונאנחת בהשלמה... הפעם זה לא יקרה וחזרת אל הבגדים הישנים... הרי כולם ככה... אין טעם לרצות יותר....
אבל אולי... הפעם... הוא ישים לב אלי....
אולי...
הכמיהה לא נעלמה.. היא רק מכוסה בהמון אכזבות... פסולת חלומות..
אולי הפעם?... אולי....
ואולי הפעם את תשימי לב לעצמך... למי שאת באמת... מלכה.. אלה.. ילדה שרק רוצה חיבוק... זונה שרק רוצה לחישה מענגת.... מגע מדויק
ואולי סתם יישות שרק נמצאת פה ורואה.. הכל....
זה הסרט שלך... העולם שלך... ומישהו כבר שם לב אלייך... את פשוט עדיין מחפשת אותו..... הוא רק מתבונן... ויודע אותך.. כל פעם מחדש
ואם תניחי לחיפוש... אולי הוא אפילו יופיע בחייך...
ואולי.. הפעם... :-)
לפני 4 שנים. 4 בספטמבר 2020 בשעה 12:39