אני ככ אוהב להתבונן אל תוכך. דרך המסכות והפוזות שבנית במשך שנים ולא מחזיקות מעמד מולי. דרך כל הפחדים וההיסוסים.. אני טוב בזה. כשרון טבעי.. גם נהנה מזה.. לגעת בך באמת בפנים.. בכאב.. בשדים.. באפילה הזו.. לעבור בשניה דרך כל השקרים.. המגננות.. החומות והסיפורים שבנית.. לשמוע אותך מתנשמת בכבדות ומתמסרת בכניעה אחרי שהבנת שאין לאן לברוח.. ובעצם וויתרת על מנוסה.. וקורסת מולי בהכנעה..
ו... תראי.. הגעת... אין צורך יותר לרוץ למחשבות..להבין.. להסביר.. לחפש.. לתכנן.. השקט מופיע מעצמו.. ובתוך השקט הזה.. עונג עילאי.. אושר אקסטטי שלא נגמר ורק מתעצם.. הפסקת לברוח.. את סומכת.. מתמסרת.. ואני..
רק מתבונן...
אני יודע בדיוק מה את רוצה.. אפילו אם הסתרת זאת מעצמך.. אפילו אם רק חשדת בזה.. אפילו אם הדמיון לא יכול להכיל זאת.. ואפילו אם ברחת מזה רוב חייך..
כמה כבר ברחת מעצמך והנה.. הזדמנות להופיע באמת.. לגעת בך.. באמת