סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Existence

כולם מחפשים את זה.. אולי אולי בחוויה הבאה.. אולי.. :)
לפני 3 שנים. 12 באוקטובר 2020 בשעה 7:30

וכל פעם חוזרת עם הזנב בין הרגליים.. בשביל לקבל נחמה אמיתית.. בשביל לפגוש בכאב הנכון לך.. בשביל לפגוש יישות שלא מתעניינת בסיפורי העצמאות המגוכחים שלך.. בפני נוכחות שרואה רק אותך.. באמת..

ושוב רצה אל תוך הראש רק בשביל לפגוש באותו קיר מוכר.. ולמצוא את עצמך תקועה באותו בור שמצחין מהיהירות שהורגת אותך... האגו שמרעיל כל פינה טובה שבך..
עדיין לא קיבלת על עצמך את הכניעה שאת פוגשת בי.. את לא יכולה.. אני יודע.. האגו עדיין מריץ אותך בתוך תסריטי החברה הוניליים.. והפנטסיות האפלות שהס מלחשוף.. את חייבת להבין לבד.. לחוות עד כלות.. ושוב מוצאת עצמך נחבטת בין מחשבות שהפכת לסמכות גרועה... כמהה לכאב הזה שיעיר אותך לעצמך..
ושוב חוזרת.. רכה יותר.. קשובה.. מתמסרת.. אבל עדיין.. עם תנאים.. נאחזת בכבלים שכבר צורבים בעורך
כן.. את מפחדת מזה.. ליפול אל השקט המאיים הזה.. אולי מאפשרת זאת לכמה דקות.. שעות.. ימים.. אבל.. המיינד שלך אכזרי מידי.. אדון חסר רחמים.. וגם חסר שובע והוא ישאב ממך את החיים פעם אחר פעם... וכשהכאב 'הלא נכון' יזעק לך באימה.. תחזרי.. שוב.. עם קצת פחות יהירות.. מוכנה להשבר ללא רצון משלך בפני עוצמת הרכות הזו.. בפני אהבה שאינה מחפשת להגביל.. אלא רק להקשיב.. לשחרר אותך מהכלא בראש.. לתת.. בדיוק מה שאת רוצה.. לא הרצונות שה OCD המוזר שלך כופה עלייך.. אלא לפגוש בכמיהה הככ דמיונית כבר עבורך... וזה יקרה.. כשתניחי להכל ותסמכי.. תכנעי.. ותחייכי לעצמך בשקט.. למה בכלל ברחתי מזה.. ותצליחי לנוח סופסוף בין זוג ידיים ומבט שרואה אותך באמת..
והפעם.. את תישארי..
אני לא אכריח אותך.. לא אספר לך כמה את רוצה אותי באמת.. כמה הנשמה שלך מתבוננת בי כבר בכליון עיניים.. תעזור לה להבין.. לא אשתול בך רעיונות כוזבים שנועדו לשרת את היצר.. ולא אדרוש דבר.. אתן לך לחוות.. אשחרר באהבה... וזו הסיבה שאת רוצה להשאר.. פה.. את חופשייה באמת.. להיות.. את.. ללא פחד.. פה את שקטה.. ערה.. מחייכת ללא שום סיבה.. לפה השדים שלך לא יכולים להגיע.. כי.. את פה.. הבנת?

אני כבר לא מחכה.. אני כבר פה.. מצאתי.. את המקום הזה שטוב לי בו ללא מאמץ להשיג אותו... לא רץ לשומקום... מקשיב.. מרגיש ועושה...
זו את שעדיין רצה לשומקום... ואם תביני או לא.. כבר לא ענייני.. אני משחרר.. מראש.. כי זה החופש להיות.. ללא כבלים על עצמי שזה בעצם ללא כבלים עלייך... חופשי מההתניות המוזרות האלו...
אני כבר לא מחכה.. אני פשוט.. פה...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י