אני רוצה לשרת אותך.. זה הדבר היחיד שאני רוצה..
להכניס אותך אל ביתי.. משכן נשמתי.. קודש הקודשים.. ולסמוך.. מראש.. ללא פחד.. להניח לזה
אבל.. כשאתה מופיע מולי.. הרצון הזה הופך להיות כל כך חזק שמגיעה ההתנגדות.. התנאים..
אני רק רוצה לשרת אותך.. למצוץ לך שעות. בדיוק כמו שאתה אוהב.. להאנח כשאתה תופס לי בצוואר ומרתק אותי כמו חתולה מיוחמת.. להעלם כשאתה מעביר לי יד בשערותיי ומחייך בזמן שכל מהותי נשאבת אל תוך רגע אחד בודד חסר מחשבות.. חסר רצונות אישיים.. לשניה אחת של אין אני.. רק הסמכות הזו שבך שלווחשת לי בעדינות.. שששש... אין צורך שתנהלי פה משהו.. רק תני לעצמך ליפול אל תוך זה.. תשרתי.. הרי זה מה שרצית.. לפגוש בזה...
ואז השדים שלי יוצאים ונורות האזהרה מבלבלות אותי ואני רק רוצה לברוח אל הכלא הישן המוכר והבטוח..
ואתה מאפשר לי גם זאת.. לא נלחם.. מתבונן מהשקט המדהים הזה שבך ונותן לי להלחם בעצמי.. שוב..
מתי אכנע.. אניח לשר המלחמה שבראש להוריד את החרב.. מתי אתן למגן הכבד הזה ליפול.. לשריון להפתח.. מתי.. תגיד לי כבר..
אני רק רוצה לשרת ללא תנאי אדוני.. אנא.. תן לי זאת..
אני רק רוצה לפגוש בשלמות הזו.. שבי.. אנא.. תן לי זאת