אוטוביוגרפיה.

האדם, שכבות הוא.

כל שכבה ניתן לקלף, ולגלות דבר חדש.

אבל לא כל שכבה מתקשרת לקודמיה. היא לא בהכרח עמוקה יותר, אלא לפעמים הפוכה ממנה.

מתחת לעורי, כלי דם.

מתחת לנחישותי, יש ייאוש ממהמורות.

מתחת לחיוכי, עצב.

מתחת לראשי המורם, פגיעות עבר.

מתחת לביטחון העצמי, שיברון לב.

מתחת לחוסן הנפשי, ייאוש.

מתחת לחברותיות, בדידות קשה.

ואני ארצה אותך, רק אותך, שתדע, לראות מבעד לשכבות. תדע לקלף ולהדביק, להציץ וללטף. להניח יד כאשר שכבה עומדת להיפרם.

זאת שתדע, שכפי שאני מקלף את שכבותייה, ככה אני חושף את שלי בפנייה.