אוטוביוגרפיה.

על האחת שלקחה לב מאבן והפכה אותו רך.

על האחת שעיצבה לי את הנפש הסגורה, והעניקה לה כנפיים.

על האחת שכל פעם שחייכה אליי, השמיים נפתחו לפניי.

על האחת שליבה שלה, היה כה גדול, שהוא הפיץ נחמה ואהבה לכל מי שסביבה, וגם לי.

על האחת שמעולם לא הפסיקה להאמין בי, גם לא לשנייה.

על האחת, שגם שאני הרמתי ידיים, משכה אותי למעלה.

על האחת, שויתרה.

עולמה ועולמי שזורים, לתמיד.

ולמרות שעולמה כבר לא בעולמנו, אמשיך לספר עליה, אמשיך לדבר עליה, אמשיך להתגאות בה.

כי אני, אני, בזכותה.

כי אינה חרוטה רק על גופי, אלא גם בליבי.