אוטוביוגרפיה.

מגדל קלפים.

הרי כל דבר שקורה לנו בחיינו, בעל משקל. אחד גדול יותר, אחד קטן יותר, הדברים אינם שווים, אבל בכל זאת נערמים זה על זה, כמגדל קלפים.הבנייה המרתקת הזאת, שאין לי ספק זוכה לשיעור שלם בלימודי הנדסה אזרחית, בחיי היום יום יותר נוגעת לליבנו, רוחנו, חיינו. 

מבנה עדין, מורכב, מוסעף, שאיכשהו עומד על תלו. 

אחד הדברים הנוספים שמעניינים פה, שמספיק שנוריד קלף אחד, והכל עלול להתמוטט.

כך גם חיינו לפעמים. לפעמים מספיק משב רוח קל ככל שיהיה, אך שיקרי, בשביל לגרום לאחד הקלפים ליפול.

ואחריו? כל השאר נופלים בסינכרון מושלם. הקונצ'רטו ברקע.

מה שכן, מעט דבק, והמשב השיקרי לא היה גורם דבר.