אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שעון חול של מילים

בלוג זקן, למילים משומשות

(מעדיף מילים של הערכה או ביקורת, על לחיצה קלת ראש של כפתור הלייק)
לפני 18 שנים. 11 במאי 2006 בשעה 15:26

שהיא עם אחר, מדברת וצוחקת, איתו ועם חברתו אני מקנא, לא שפוי בעליל.

חארטה.



לפני 18 שנים. 10 במאי 2006 בשעה 5:19

האם העובדה שהכול פנימי אצלכן גורם לכן להיות מופנמות יותר?

לנתח את העולם כולו במילים, חוץ מהמניעים הקטנים שלך?

אני רוצה. המילים שקשה כול כך לומר.

פחדים נועדו להכבש.

נשים נועדו להכבש?

את הדמעות הרגשתי, גם אם לא שמעתי.

במלחמה על היעד המבוצר שהוא את, אני אוהב לחשוב שאת מפסידה, פחד אחרי חומה, אכזבה שלא הייתה מול שמחה שהתקיימה. דעות ורצונות של גבר (מפגר).

לתת ולקבל.

כיס לטמון בו אותי.

ללמוד להיות אכזבה, ממני לא תצליחי, גם המילים שלך ממלאות אותי גאווה.

לסלוח על כלום, זה לא מתפקידי.

לפני 18 שנים. 7 במאי 2006 בשעה 21:44

החיים קשים, ולא רק החיים אבל בחיי, היא מכלה את כול מי שעומד מולה.

מה את צוחקת שם מאחורי, כן כתבתי עומד וקשה אז?

מאוחר הולכים לישון!

מה תמשיך לכתוב ואת תעשי נעים בעורף, אני עייף תעזבי.

טוב רק עוד קצת, יופי, עכשיו חזק יותר בשכמות.

אהחחה .

טוב מספיק למיטה.

למיטה אמרתי.

אני רוצה לישון.

מה אני צריך לקשור אותך כדי לישון בשקט?

לאן נעלמת.

אה, הנה את.

בשביל מה הבאת את כול החבל הזה?

לא, לא התכוונתי באמת לקשור אותך עכשיו.

טוב, טוב רק תיהי בשקט, סבא אוהב אותך, אני אקשור אותך רק קצת, ואשאיר לך יד חופשית לעשות לי נעימי.

לא זה לא בשביל לעשות ביד לעצמך.

נעימי זה בשבילי.

מה תצעקי אם לא תגמרי.

אני צריך לסתום לך את הפה גם?

לאן את מקפצת ככה קשורה?

אהה, הבאת לי את הגאג, מתחשבת בי, נכון.

יאללה לכי למיטה, לא, לא לישון, עכשיו נעים לי, קשה ועומד,כן זה נס.

מה את בורחת.

חכי, אני בא.

לפני 18 שנים. 4 במאי 2006 בשעה 19:27



Have you ever noticed as your mind changes?

A different way of thought may be?

I look at the same old stuff and break it to new forms of beauty.

I read different, write different, talk different, look different, and feel different.

Yet some how, this intensive change seems not to pass to those around me.

They do not see a new me, but the old and battered, the things of my youth that I believe have changed are still there in their misconceptions of the truth of me.

It took a new bright mirror to see my self through her eyes.

Or is just a fools way of explain his own inadequacies.

----------

I set with some friends at a party dinner, one of them has casually dropped she had written a book, most just dropped a short congratulation on her lap, as if it’s a mundane task, just your every day work , between the kids and a full time job you wrote a book, cool.

And I thought that if I would have said, hey I write, sometime almost well, they would have thought I was making a joke.

----------

History teaches nothing. Political power is always moved by money.

Why am I writing this, a new government, new faces, same old bitching and crying?

We are again “threatened with our biggest threat ever”, we are again “faced with adversary from with in and with out”.

Yet the most important thing in our life is still not being addressed. Food, shelter, decency, safety for our young, education, clean play grounds. Fuck , that’s worth another new F-16, better have the military might, the old and feeble will never need it, the young would grow with out it.


--------

It has been a long time since I actually wrote erotic any thing, I really miss it. I just miss the person to write too, the muse. Or do I have in front of me again and am too blind to see?





לפני 18 שנים. 4 במאי 2006 בשעה 18:51

לסימני שיניים.

שריטות קטנות.

משיכת שיער.

עורף חשוף.

נשימה חטופה.


הפסקה.

בוהן זקורה בין שיניים צחורות.


אני מכיר אותך, ואת אותי.

את כרטיס הביקור שלי, אותך חקקתי על צווארי.

בביוגרפיה בצד שכל ותשוקה.

אני מחבק.

ואורב.

לפני 18 שנים. 1 במאי 2006 בשעה 9:56

אשליות השליטה ועד כמה הן דו כיוניות.

את נתת או אני הובלתי?

אמון הדדי.

כשעיניך עצומות בגלל שאני ביקשתי.

כשאני יודע שאת תשמרי אותן עצומות כי אני ביקשתי.

קסם או תעלול קרקס? על איזה חבל דק אנחנו הולכים, חוט של אשליה הדדית.

או אולי הכול נתמך על כרעי הצורך, שלך לתת, שלי לקחת?

מחכה להזדמנות לכבוש עוד חלק ממך, לתת עוד חתיכה ממני.

להעלות את הרף של מה שניצב בגאון מעל ראשי.

לדגדג לך את המחשבה ועוד קצת מעבר.

לפני 18 שנים. 27 באפריל 2006 בשעה 20:19

יש מישהו שיכול לתאר את תהליך המחשבה שלו?

גם עם לא, האם מתי שהוא חשתם כי צורת המחשבה שלכם משתנה?

לא הדיעה שלכם על משהו אלא צורת פתרון הבעיות, גישה לשאלה, מחשבות, ולא מדבר על גישה יותר ממוסדת או יותר מפוקסת שנובעת מצמיחה וגיל. פשוט מין הרגשה שהראש עובד אחרת?

לפני 18 שנים. 10 במרץ 2006 בשעה 10:14

הבושם,

כשהייתי ילד בן 16 הרומן הראשון שלי היה עם אישה שהשתמשה בבושם הזה.

חברתי הראשונה בתיכון (הראויה לתואר חברה) השתמשה.

לזוגתי, זו הייתה אחת המתנות הראשונות שרכשתי.

הריח מעלה בי כל כך הרבה.

אתמול גיליתי שגם לבושם הזה הפכתי רגיש עם השנים.

פוי.

לפני 18 שנים. 26 בפברואר 2006 בשעה 19:07

פעם,

כשהייתי ילד, קבעתי חוק לעצמי.

אני לא בוכה בגלל משהו יותר משלוש פעמים.

אני לא לגמרי בטוח איזו "טרגדיה" גרמה להיווצרות החוק המוזר והאווילי הזה, אבל הוא חקוק לי בראש.

מהדברים שאני יודע שאין להם שחר הסבר או צידוק.

ובכל זאת.

מאז שקבעתי אותו, היה רק יוצא מן הכלל אחד, חברים צעירים שלא יתבגרו.

כבר שנים מאז שברתי את הגבול המחורבן הזה איתך.

השאלה היא כמה פעמים כפול שלוש זה מספיק?

לפני 18 שנים. 16 בפברואר 2006 בשעה 4:38



It ain't necessarily so - Porgy & Bess

It ain't necessarily so,
It ain't necessarily so,
De t'ings dat yo' li'ble
To read in de Bible,
It ain't necessarily so.

Li'I David was small, but oh my!
Li'I David was small but oh my!
He fought big Goliath
Who lay down an' dieth,
Li'I David was small, but oh my!

Wa-doo - Zim bam boodle-oo,
Hoodle ah da wa da - Scatty wah. Yeah!

Oh, Jonah, he lived in a whale,
Oh, Jonah, he lived in a whale,
Fo' he made his home in
Dat fish's abdomen.
Oh, Jonah, he lived in a whale.

Li'I Moses was found in a stream,
Li'I Moses was found in a stream,
He floated on water
Till ol' Pharaoh's daughter
Fished him, she said from dat stream.

Wa-doo - Zim bam boodle-oo,
Hoodle ah da wa sa - Scatty wah. Yeah!

It ain't necessarily so,
It ain't necessarily so,
Dey tell all you chillun
De debble's a villun
But'tain't necessarily so.

To get into Hebben,
Don't snap for a sebben!
Live clean, Don' have no fault.
(Look at me!)
I jus' takes dat gospel
Whenever it's pos'ble.
But wid a grain o' salt.

Methuselah lived nine hundred years,
Methuselah lived nine hundred years,
Say, but what's good o' livin'
When no gal'll give in
To no man what's nine hundred years?

I'm preachin' this sermon to show
It ain't nessa, 'tain't nessa,
'tain't nessa, 'tain't nessa,
'Tain't necessarily so.

George Gershwin