לפני 5 שנים. יום שלישי, 9 בפברואר 2021 בשעה 12:58
נעים מאד. אני סופגניה.
מתבוננת בעצמי, מסתכלת החוצה ופנימה ומנסה להכיר לי את עצמי.
כל כל הרבה זמן הייתי מרוכזת באחר שכבר איני מכירה את עצמי. מנסה להגדיר לעצמי מי אני וכבר לא יודעת להגדיר.
מתבוננת בעצמי, מסתכלת החוצה ופנימה ומנסה לומר לעצמי (בצורה לא משכנעת במיוחד) שאני נהדרת, שיש בי מה לאהוב.
האם זה נכון לשכנע ולשקר לעצמי ? או שככה צועדים צעד ראשון בדרך לאהבה עצמית?
מנסה להתרגל להרגלים חדשים, לשיח חדש שלי איתי, שלי עם האחר, מגע מסוג אחר שאני לא מכירה וצריך להתרגל אליו ...
כמו תינוק, נופלת וקמה.
baby steps בדרך חדשה.