לאהוב את עצמי

לאט לאט אני לומדת להכיר את עצמי.

לומדת מקומות שהיו אפלים, מוסתרים מעין השמש, מוסתרים אפילו מעצמי.

נוגעת במקומות שאולי הגלידו אבל לא ממש, חושפת גלדים ומדממת מחדש.

וזה כואב, כל כך כואב, לגלות מישהי אחרת שאני לא מכירה. לא חזקה בכלל, לא קשוחה כמו שחושבים, כל כך לא איתנה והחלטית.  

כל כך לא מי שחשבתי שאני. 

מוזר שזה לקח כל כך הרבה זמן להתבגר ולגדל אישיות, ואולי בעצם לגלות אישיות שהיתה תמיד רק לא ידעתי עליה.

להכיר את עצמי מתוך כאב.