לפני 4 חודשים. 8 ביולי 2024 בשעה 8:53
פעם הייתי מתעטשת אחרת
זה היה נבנה בי, מתחיל בדגדוג קטן ומתעצם לאט לאט. עוד קצת וזה יוצא. עוד קצת,
ואז , כשאי אפשר יותר להחזיק - זה היה מתפרץ החוצה. כמו הר געש שיוצא ומטלטל את כולי.
ואחר כך מגיע השקט המוחלט. כמעט עילפון כמעט חוסר הכרה, עד שמתאוששים מזה.
היום כשכבר יש עיטוש
זה אחר לגמרי.
זה כמו עיטוש שמחניקים, כזה שלא מרגישים כמעט. כזה שהיה, בקושי הורגש, ועוברים הלאה.
