לאהוב את עצמי

ימים אלה ימי חשבון נפש וסליחות. חשבון נפש של מה היה, מה לכף זכות ומה לכף חובה.

על מעשים שנעשו על ידי ויכולתי לעשות אחרת

על מעשים שנעשו כנגדי ויכלו להיעשות אחרת

על כל מי ומה שלקחו ממני אנרגיות, ששאבו ממני את כולי עד שלא נותר בי כלום בשבילי

על מי שהשקעתי בו וזו היתה השקעה כושלת

על מי שניצל אותי במובנים רבים, על מי שחשבתי שהוא שוכן בעולמי והוא היה רק אורח

על מי שנטש אותי במקומות השונים ובמובנים השונים  

על מי שנתתי בו תקווה ובטחון והתאכזבתי

והשאיר אותי יותר פגיעה ויותר מתגוננת ויותר חסרת בטחון מאי פעם

לסלוח? למי שלא הביע חרטה או ביקש (ולו ברמז)  סליחה ?

מכולם אולי רק לסלוח לעצמי?

הלואי ויכולתי...