סטייה קלה שמאלה

היום הראשון מזה שנה כמעט שאני מרגיש חורף. ואני שונא חורף. אבל פתאום נעים לי להתחבר לעצמי דווקא מהמקום שכלום יותר טוב מזה לא מחכה לי בחוץ.

אפשר לומר בפה מלא ...

Welcome age of 50

מרבית הא.נשים שנוגעים בקצוות ( במוסיקה, באומנות, בבדס"מ וכיוצ"ב) חווים לא פעם תקופות של דיכדוך, דאון והרבה לבד. מכך יש את הצורך כל הזמן להעטף באהבה ותשומת לב לעיתים מוגזמת. הרוב גם רואים בכך גזרת גורל ודרך חיים אז שתדעו;

לבד זה לגמרי בראש!

אנחנו אף פעם לא באמת לבד...תמיד יש סביבנו אנשים שאוהבים ותומכים ושקופים לנו בהרגשה הכללית וגם כשאנחנו רוצים מישהו שיישן לצידנו זה לגמרי בחירה שלנו.

הייתי שם. כבר לא.

דרושה בזאת נשלטת ליטלית או מידלית ללא תעודת בגרות עם נגיעות של בראטיות ברוטב פארמז'ן. 

העבודה במשרה מלאה לגרושה או חצי משרה לנישואים פתוחים, תיק עבודות והמלצות יימסרו ע"פ דרישה.

דרישות התפקיד:

ניסיון קודם בהתמסרות ושליטה

תקשורת בינאישית טובה ותיאום ציפיות

אדם חיובי, סקסי, ומחייכת המון

פגמים יתקבלו בברכה

מיקום: אזור המרכז בלבד

גיל: 30 עד 50

הטבות: תלושי תן-ביס בישבן.

לקוח: שמחתי להכיר, ואם ייצא לך תבוא לשלוותה, יש שם אחלה גרושות ומוסיקה מעולה

אני: הייתי פעם, אבל אני לא יוצא למועדונים כאלה.

לקוח: חחח, אז לאיפה אתם יוצאים?

אני: כל מיני, בדר"כ אוהב להיות בבית.

לקוח: שתהיה בריא חביבי ( טפיחה בשכם) בטח אתם השכנזים יוצאים לברים של גייז בת"א, חחח

אני: לפעמים, אבל בדר"כ אוהב להצליף בדאנג'ן.

לקוח:

אני: אשלח לך את החוזה מחר.

הגשתי הצעה לכנסת החדשה לתגמל בתלושי ביטוח לאומי שולטים בדגש על "דאדי"

זה הופך למשרה מלאה לכל המשתמע ואומנם הלקוח מרוצה אבל העומס הרגשי והפיסי לעיתים מצריך חישוב מסלול מחדש.

האם לשרמט נשלטת או לצאת לעבוד שעות נוספות במשרד?

בזכות ההצעה, כל שולט מוכח יקבל תלושי שכר לרכישת נרות, חבלים, ספאנקרים בלויים, תחרה וכל מה שסשן בודד זקוק לו. כי נשלטת בראטית וליטלית מרוצה זה שקט נפשי למדינה כולה.

שמחתי לעזור 😊

דוני (שם בדוי) הכינה לי מבעוד מועד 7 יעדים שהציבה לעצמה לחוות כנשלטת בדס"מית

כבר כשהגישה לי את צלוחית העוגיות מעשה ידיה { תמונה של צלחת עוגיות כי אין לי מנוי אז דמיינו}  היא הייתה עם חיוך ממזרי, זדוני כזה...

"תשפיך לי על העוגיות ותיתן לי לאכול על הריצפה כמו כלבה"? שאלה בתערובת מבוכה

"לא חבל עליהן" הגבתי בהלצה ששברה סופית את הקרח.

אני רוצה כזה וכזה ושתעשה לי כזה וגם כזה... דיברה בשטף של ונילית שהרגע קיבלה אישור מביטוח לאומי לצפות בתכני מבוגרים.

"מה עם אנאלי, ניסית בעבר"? אמרתי בוחן את תגובתה

"לאאאאא... זה כואב, מפחדת".

"אה, שטויות" הרגעתי אותה.  יש הכנה שצריך לעשות ואז זה לא יכאב, הבטחתי.

היא התבוננה בי, מעכלת את כל המידע שהרגע נאמר ואמרה בחזרה... "מה"?

"בעיקרון חומרי סיכה, ריכוך הדגדגן באוראלי ואז החדרת אצבע ביחד עם אצבעות או רוטט כלשהו בכוס, חשוב להיות נקייה לפני כדי לא לפחד מהתוצאות, לשתות הרבה מים, להקשיב למדיטציה או מוסיקה נעימה..."

"אה, זה עכשיו נשמע כיף"

" נכון, אבל אנחנו לא ונילים, אצלנו חודרים ישר בלי כלום. בווום, הכאב הוא חלק מההנאה"  אמרתי במדרגה אחת גבוהה יותר של הקול

היא הייתה מבועתת בשנית, לא ממש ידעה אם צחקתי או לא... זה היה כ"כ מתוק מצידה.

"בואי, בואי לפה לחיבוק...את והעוגיות שלך..."

-       זה בדיוק מה שהרגשתי כשהשחילו אותי בטסט לרכב... בלי סיכה...ככה בווום.

עד לשיחה בין 2 עובדי מע"צ כבישים

עובד א': אני עברתי כבר 3 פעמים, הבת ז*נה לא מסתמנת לי.

עובד ב': אני סימנתי אתמול. הלך חלק.

עובד א': לא יודע, הכלי שלי דפוק.

עובד ב': חחח, זה כבר כולם יודעים.

עובד א:

עובד ב': עזוב, בוא נעבור לסמן את ההיא שם מול המדרכה.

- הסטיספייר התקלקל, הבנזונה לא יונק אותי יותר" היא קיטרה.

אני מכיר את המצבי רוח שלה כשאני לא מסשן אותה, איך היא מתנהגת כמו אחרונת הנימפומניות שחזרה מאי בודד. בהחלט הילדה שאני אוהב בימים שכל טיפת חרמנות שיש לי היא מוצאת איך לרוקן אותי עד כלות. הבעיה היא כשאני לא זמין אליה. מצבי רוח, גידופים, ושימוש באמצעי אוננות לא שיגרתיים.

-אז החלטתי להפתיע אותה.

קניתי לה מכשיר שקר כלשהו עם 12 מצבי רטט, ראש מתחלף, מטען אלחוטי, נורת לדים סגולה וכוחות סוס של נינג'ה מטבחים. לבשתי את חליפת האיומים עם עניבת הזנב השחורה ותיק ונסעתי אליה.

- היה לי מפתח ספייר. נכנסתי לדירה. האורות היו מעומעמים והטלוויזיה דלוקה בלי קול. לא היה זכר אליה. המשכתי בצעדי גנב לחדרי השינה, עטוף בחיוך של שובבות, מחזיק בידיי את הסופרייז שלה ופתחתי את דלת חדר השינה שלה...היא לא הייתה שם. המיטה הייתה מוצעת.

משכתי כתף, היא כנראה יצאה ואני אאלץ להמתין. סססעמאק

- שמעתי אנחה ועוד אחת ממש ארוכההההה

חדר העבודה שלה היה סגור עם צוהר קטן, פתחתי לאט וקפאתי במקומי

כלב הלברדור שלה היה עסוק באכילת הכוס שלה כשרגליה מפוסקות בשמלה הקיצית וכרית על ראשה על שטיח ארוג, הגניחות והנשימות העמוקות בשעה שהיא מעונגת ע"י לשון של כלב בן כלב.

אויסטר הלברדור הריח אותי והתבונן בי מקשקש בזנבו אבל לא רץ לעברי כמו בכל פעם, אלא חייך אלי בבוז והמשיך לאכול את הדגדגן הנפוח שלה כמתבגר. עמדתי שם. מתבונן בסיטואציה הזויה אבל בכל זאת סוקרנתי. הרי כבר עשיתי המון דברים שלאחרים זה לא הכוס תה. אבל מעולם לא חדרו לי לטריטוריה, ועוד בעל"ח על 4.  אני מאלף כלבות והיא מעייפת כלבים.

חמש דק' של חסד תמו וטרקתי את הדלת. היא נקפצה כמו רוקט. מופתעת עד עמקי נשימתה. אויסטר נמלט מישיבת המוצא ויצא מהחדר. טרקתי חזרה את הדלת.

נשימותיה היו כבדות. מבט שטוף זימה ואימה וחיכתה לתגובתי.

-אוהב שאת כלבה מטונפת אמרתי. ליטרלי והמשכתי בדיוק מהיכן שאויסטר הפסיק רק שהפעם היא זו שהייתה על 4.

אני בטלפון: 5 דק' בבית, חכי לי בתנוחת 6 טוסיק למעלה

היא: אני מבשלת!

אני: זה לא מעניין אותי, כלבה!

היא: אויש, תסתום כבר, נשרף לי הקוסקוס

אני: יישרף לך הכוס אם לא תשמעי בקולי, נשלטת פח

היא: הריצפה קרה וכואב לי מהחיסון

אני: נו מה, צריך להתחנן פה, מה את גריאטריה?

היא: יש לך בעיה תמצא נשלטת אחרת

אני: יש לי כח לנשלטת אחרת עכשיו, נו מאמי תעשי מה שאני אומר

היא: תעבור אצל גיסתי ותביא את השולחן למחר לארוחה

אני: אבל...אבל...אני 2 דק' בבית

היא: אז מה אתה דפוק, תגיד... שהאורחים שלך יאכלו על הריצפה?

אני: אבל אני עייף

היא: אז מה שבי על 6 יה חמור, בוא הביתה שב לאכול ולך לישון

אני: טוב אני עולה

היא: כוסאומו הלך הקוסקוס.

אני :  ☹

היא: 😐

17 דק' איחור!

היום הראשון שלה במשרד כבר החל ברגל שמאל. לבושה בחצאית שחורה קצרה ובאופן מפתיע בלי גרביונים אך עם מגף שחור הדוק וחולצה לבנה קז'ואלית. שיער שחור אסוף לאחור ומבט מתנצל.

"מתנצלת ממש, האוטובוס איחר לי... למרות שיצאתי מוקדם יותר.

" הכל בסדר, לכי להכין לי קפה נטול ללא סוכר, תכיני גם לך ותפגשי אותי כאן בעוד 15 שעה."

היא ציפתה ע"פ הבעת פניה המופתעות לגערה אבל הסתפקה בלספק את בקשתי ויצאה מהמשרד סוגרת אחריה ת'דלת.  חייגתי בשלוחה 3 לויקי ממשאבי אנוש וביקשתי את כל המידע שיש לנו לגביה. "למייל שלי בהקדם האפשרי" הודעתי בלקוניות.

הקפה היה מוכן על שולחני בדיוק כמו שאני אוהב כעבור דק' בודדות והיא סגרה את הדלת אחריה. התבוננתי מוקפד במבט לעבר מסך המחשב בוחן בעיון את קו"ח שלה ואת התרשמות ה HR.

" מבין שאת לא נשואה... מה, גרושה"?

"כן. גרושה כבר שנתיים וחצי".

"ילדים"?

"הממ...כן, שניים. בני 9 ו- 12"

"יפה"!

" את יודעת מה העבודה שהתבקשת לעשות" ?  שאלתי בהינף יד

היא חשבה בהיסוס קל והשיבה

" לספק את כל הדוחות מ 2009 ועד היום של המרכז שלנו בשוויץ" אמרה

" נכון. או בפשטות יותר, אעביר את המשימה לג'ני שחופפת אותך ופשוט תספקי אותי"!

3 דקות...21 שניות בדיוק עברו כשהוציאה מילה ראשונה מפיה.

" מה אדוני מבקש ממני"?

"את יודעת", אמרתי בהחלטיות

קמתי מהכיסא והתיישבתי למרגלות השולחן

" קיבלתי מידע מהביטחון שאת מרגלת תעשייתי במסווה של מנהלת חשבונות. נשכרת ע"י שותפי לשעבר לדפוק אותי"!

נכון!!!?  קירות המשרד רעדו כשהטחתי את זה לעברה

"מה? מה פתאום. אני לא מבינה מה אתה מדבר..."

"סתמי כלבה מטומטמת! פסקתי בהחלטיות.

ניגשתי בצעדים מדודים לעבר הדלת משרד ונעלתי אותו במפתח הבריח. Nock.

היא נשארה ישובה בכיסאה. ללא ניע. נעמדתי מולה במרחק נגיעה.

" מציב בפנייך 2 אפשרויות קלות לבחירה. אמסור אותך לקב"ט הביטחון שלנו שיסגיר אותך למשטרה ויקבל הוראה לדאוג לממצאים מפלילים מאוד – או – תתני לי מידע מקביל על פעילות החברה שנשכרת על ידיה ותדאגי שאהיה מסופק מינית. כן! מינית" התבוננתי בה מבולבלת ונסערת אך שותקת.

הרמתי בידי את סנטרה על מנת שמבטנו יצטלבו.

"את מרגע זה הכלבה שלי! ללא אילוף וללא גבולות,  מבינה"?

היא הינהנה בראשה לאות כניעה.

שלפתי את הזין העבה מכיס מכנסיי והצבתי אותו מולה כאקדח שלוף.

היא הביטה בי בעיניה התכולות, יכול להישבע שראיתי אפילו דמעה.

היא עצמה את עינייה והכניסה את הזין לפיה עמוק, מוצצת אותו כפקודה ישירה מאלוהים לא פחות.

המשך יבוא...