נויה של הלילה...

יושבות אחת מול השנייה

היא זורקת שאלה לאוויר:
"האם את מוכנה פעם אחת להתמסר, התמסרות טוטאלית?"
"האם את מוכנה לבטוח פעם אחת באופן מלא?"

אני עונה לה במהירות:
"ברור"

"ברור?" היא שואלת ומעקמת פרצוף

"כן" עניתי ותהיתי למה הפרצוף

הרי אני יודעת התמסרות טוטאלית מהי, אני יודעת לבטוח באופן מוחלט
מה היא מרימה גבה?

ואז היא זורקת משפט אחד...בום..בום..בום....

"אז למה להתמסר לעצמך באופן טוטאלי את לא מסוגלת, למה את לא בוטחת בעצמך?"

"איך עושים את זה?"
"למה להתמסר לאחר הרבה יותר קל לי מאשר לעצמי?" אני שואלת וקמה ללכת

"סבלנות, היא מילת המפתח..תראי גם זה יגיע" היא עונה

הולכת

המילים שלה מתערבבות לי בראש...