קראתי באחד הפורומים שרשור על אלימות
אלימות נגד נשים, אלימות נגד גברים
השימוש בכוח
גם אני במסגרת עבודתי השתמשתי לא מעט בכוח
לומר שאני שמחה על כך? לא!
אבל שלא במסגרת עבודתי חוויתי אלימות
ויש פה לא מעט אנשים שחוו אלימות והשתמשו באלימות כנגד האחר
(מקווה שלא הוצאתי שדים מהבקבוק)
ובעקבות השרשור הזה עולים לי שני שירים:
אלימות / יציאת חרום
אלימות מכוונת את התנועה
כל מה שהפריע הפך לשגרה
אתה שביקשת לעצור את הדם
רואה איך הכל מתאדה נעלם
והכל פתוח כמו סיסמא
והמלך הוא יפה
קופירייטר מניאק.. בן זונה
לוחץ עכשיו תקנה
אוו אל תתרחק
גם אם יבקשו ממך, לא
אל תתרחק
גם אם יבקשו ממך, לא
אל תתרחק
יד מלטפת פתאום מרביצה
לב שאוהב לא מוצא מנוחה
את שאהבת אותי עכשיו רחוקה
זמן חשכה עכשיו זמן בהלה
והכל פתוח כמו סיסמא...
אלפי ילדים מוכים / יציאת חרום
אלפי ילדים מוכים
שאין להם קול
נרקומנים עם עיניים מתות
על כל חלום ורוד יש אלף שחורים
זה מדהים
איך אנשים עוברים ולא רואים
עושים עצמם כאילו לא מרגישים
זוועות כל כך ברורות
שזה שקוף ועצוב.
אז בואי נסתכל, נתאדה, נתבונן
רגע נתעכב על מה יש ומה אין
בואי נסתכל, נתאדה, נתבונן
רגע נתעכב על מה יש ומה אין.
כמו שקט מדומה בבתי חולים
שקט מדומה בתוך הבתים
נשים מוכות בוכות חרש לתוך תוכן
כמובן...
שכל שליט עושה טרור בביתו
ויוצא לטפח גינה
אלפי בני זונות שצריך לעצור
כבר היום.
אז בואי נסתכל, נתאדה נתבונן
רגע נתעכב על מה יש ומה אין
אז בואי נסתכל, נתאדה נתבונן
רגע נתעכב על מה יש ומה אין.
אלפי ילדים מוכים
שאין להם קול
נרקומנים עם עיניים מתות
על כל חלום ורוד יש אלף סיוטים
ואימהות בוכות...
בוכות...
בוכות...
כמו שקט מדומה בבתי חולים
שקט מדומה בתוך הבתים
נשים מוכות בוכות חרש לתוך תוכן
כמובן...
שכל שליט עושה טרור בביתו
ויוצא לטפח גינה
אלפי בני זונות שצריך לעצור
כבר היום.
אז בואי נסתכל, נתאדה נתבונן
רגע נתעכב על מה יש ומה אין
אז בואי נסתכל, נתאדה נתבונן
רגע נתעכב על מה יש ומה אין.
לפני 18 שנים. 21 בפברואר 2006 בשעה 10:17