נויה של הלילה...

אני שונאת את היום הזה..

איך אפשר לציין יום אחד בשנה את האובדן?

כל יום הוא יום זיכרון, כל יום נושא בחובו את הכאב, את החוסר, הגעגועים הבלתי פוסקים, את השאלות אילו היה קורה אחרת..

את יפה כל כך שנרצחת בידי מחבל ליד ביתך בדרכך לבסיס,
לימים האחיין היפה שלך נרצח בידי מחבל שהחליט להתפוצץ באוטובוס בדרכו לביה"ס

את שבאחת הרגילות שלך נסעת לאילת ונהרגת בתאונת דרכים בדרך למקום שכל כך אהבת

אתה שנהרגת במלחמת יום כיפור

אתה שברוב טיפשותך שיחקת עם הנשק עם החברה ליחידה וכדור אחד פילח את ראשך

ואתם כל החיילים שנכחתי בהלוויות שלכם בתוקף תפקידי כמשקית נפגעים


כל יום הוא יום זיכרון, כל יום אתם חסרים יותר ויותר

אי אפשר לשכוח, לא רוצה לשכוח

יום אחד בשנה?

בשבילי כל יום הוא יום זיכרון...

בשבילי כל יום הוא יום שצריך לחיות אותו יותר טוב מקודמו..

עם כל העצב והכאב, אני בוחרת בחיים!