נויה של הלילה...

זה קורה לי לא מעט באמצע הלילה
צוחקת מתוך חלום
בוכה מתוך חלום

אך הלילה,
הלילה לא ישנתי
והצחוק הוא לא מתוך חלום ובכלל אין צחוקים
והבכי הוא גם לא מתוך חלום ויש לא מעט דמעות
וזה לא מפסיק
עם כל זיכרון, עם כל מחשבה עליו, עם כל חלום שלנו שהתנפץ לו
הבכי מתגבר

נפרדנו

מביטה למעלה
שואלת את עצמי אם יש שם מישהו
צורחת "מישהו שומע אותי?"
נראה כי אני לבד
מרגיש לי הכי לבד
מתפללת בשקט
"קחו ממני את הכאב הזה"
ואין מי שייקח
וכל דקה שעוברת הכאב הוא עצום יותר

משהו מת בי הלילה


מביטה פנימה יודעת שיש לא מעט חלקים חיים בי,
חושך - לא רואה אותם
אולי מחר אדליק את הפנס...