נויה של הלילה...

יושבת לי בבית קפה ירושלמי
(מנהג שהפך להרגל בזמן האחרון)

לבושה שחור
מאופרת
שיערי אסוף

שותה את הקפה שלי בשקט, בהנאה

ניגש אלי בחור (שנראה לא רע בכלל) בהיסוס קל

השיחה התנהלה כך:

XXX: יש לי שאלה..
נויה: שוט
XXX: תגידי, את בקטע?
נויה: קטע, קטע, אבל על איזה קטע אתה מדבר?
XXX: נו, את יודעת..
נויה: לא. אני ממש לא יודעת!
XXX: נו, הקטע הזה..שחור..רצועות?
נויה: אה, הבגדים שאני לובשת? החגורה? כן גם אני מאוד אוהבת אותם, הפכתי לצינית ברגע
XXX: לא, לא..נו את יודעת..
נויה: לא. אני לא יודעת. ואם לא תסביר לי כנראה שלעולם לא אדע, משכתי אותו בלשוני, רואה אותו מתפתל מול עיני, מזיע, מסמיק.
XXX: אוף, כמה קשה את,
נויה: מאוד קשה, יותר ממה שנדמה לך
XXX: טוב אז ככה, רציתי לדעת אם יש לך מישהו כזה..את יודעת..
נויה: לא. אני לא יודעת, ושוב אני מסבירה לך שאם לא תגיד לי תישאר עם שאלות ללא תשובות ואני אשאר פה עם הקפה שלי.
XXX: אני רוצה לשאול..לדעת..את..את..
נויה: ראבאק מה אני??? הרמתי קצת את הקול
XXX: לוקח נשימה עמוקה..יש לך קשר...
נויה: כן, יש לי הרבה קשרים, בעיקר בנעליים ואם אתה חייב לדעת אז לפעמים גם בשיער..
XXX: בדס"מ!!!!!!!! ירה את המילה והתחיל לתנשף
נויה: ואיך הגעת לזה בדיוק, אם יורשה לי לשאול?
XXX: יש לך אזיקים על היד..
נויה: אה, זה?
XXX: כן זה!
נויה: ואם אני בקטע? ואולי אני סתם אוהבת אזיקים?
XXX: אני בקטע! חיוך ענק ולחיים אדומות
נויה: לבריאות מותק,
XXX: אז את בקטע או לא?
נויה: לך תדע...אבל האזיקים...זה סתם שעון שקניתי אתמול, חייכתי