לפני 18 שנים. 28 בספטמבר 2006 בשעה 8:11
אם יש משהו שאני גאה בו, זאת יכולת הנתינה שלי
ויעידו על כך רבים
גם אלו שהיחסים שלי איתם לא משהו, כשנזקקו לתמיכה/עזרה תמיד הייתי שם בשבילם
כמעט ואין לי גבולות
נתינה ללא תמורה
כי עצם הנתינה היא הרי קבלה
נתתי תמיד ממה שהיה לי ולפעמים גם ממה שלא היה לי
נתתי מעצמי ולא את עצמי
הדבר היחיד שלא אתן לעולם, זה את הנשמה שלי
אתמול אמרת לי משהו על הנתינה שלי, משפט שגרם לי להתהפך כל הלילה
העציב אותי שזה מה שאתה חושב עלי,
אתה – שנתתי לך את כל כולי,
שהייתי איתך ברגעים הכי רעים/טובים/עצובים/שמחים
והמצחיק הוא שעדיין לא אפנה לך גב, עדיין מוכנה להיות שם בשבילך
תמיד ולעולם!
דחקת אותי לפינה, רצית תשובות "כאן ועכשיו"
קיבלת תשובה שלא אהבת, גם אני לא!
אימפולסיבית? כן
פועלת מתוך הרגש? כן
אבל עדיין כאן!
תמיד!
לעולם!