|
|
|
כי אלו המדים שלי ושמישהו ינסה לחדור את החומה הפלאפית הזו.
מתוך: תירוצים שאני מספרת כדי להרגיש סבבה.
היום היה טוב מזה הרבה מאד ימים ולילות שלא. מקווה שאני והפררחית התאפסנו.
יש כל כך הרבה שאני רוצה לכתוב
המוח שלי על 200
אבל אין פנאי אמיתי
וכשיש
אני ישנה
או מביאה ביד
ביי
תודה לך.
חברה שלי כתבה הבוקר אחרי לילה לבן עם בתה
"שמתי את הילדה על אבא שלה, נעלתי את עצמי בחדר והלכתי לישון שעתיים"
ולא יכולתי
פשוט לא יכולתי
שלא להרגיש את הכאב המר
על כך שאין לי את האפשרות לפרוש הצידה ולהתאפס
אין לי
אמא שלי הבטיחה להגיע לכמה שעות כדי שאוכל להתנתק קצת מבייגלה וזה לא קורה בסוף.
ושוב אני מרגישה שנחנקתי לגמרי
כי אם היה לי איזה סוף אופטימי לשבוע הנוראי הזה, גם הוא נלקח ממני כי אין לי עזרה, בזמן שאני ממש צריכה עזרה, באמת צריכה ומבקשת אותה כי אני פשוט תשושה
והילדה דבוקה עלי כל היום
ומרבית הלילה
כי שיניים כי בטן כי לא יודעת כבר מה
אין אותי
אין לי יום
ואין לי לילה
חוסר שינה הוא זרז לדיכאון עמוק.
הרבה מאד נשואים אונליין.
הטרנד האחרון, 90% מהם בזוגיות מאפשרת.
כמה נוח אה?
אני כמובן מעיפה שמאלה, בורות שלא בא לי ליפול אליהם. אלא אם כן מדובר בי' אדוני לשעבר, אליו אני משתוקקת ליפול. אוי איזה בור מתוק.
נחזור לטינדר
למה זה נראה לגברים מסוימים שזה סבבה לנו להיתקל בתמונות של החזה השעיר ולא בחן! שלכם. רק החזה. זה אמור... מה? לעורר אותי מינית? לגרות את הסקרנות שלי? לומר לעצמי הו יססססס מעניין גם אם התחת שלו שעיר, בואי נבדוק.
אז די. זה מכאיב לי בעיניים.
כמו כן אני נתקלת בלפרצופים מוכרים מהכלוב. בשניים בינתיים. חושבת שזה ממש סבבה שהם ככה בשקיפות, והם מקבלים ממני לייק בלב אבל לא בטינדר.
אני חושבת שהפתרון לבעיית השחיקה שלי נמצא במגע ובמין. קודם מגע. עמוקת מפנק. עם תשומת לב. שיוביל למין מתוק מתוק מתוק.
כן.
ומצד שני, מרגישה שאין לי כוח להיאבק בזה.
אני מרגישה
כבויה
שחוקה
מותשת
לכודה בין החלטות וחוסר אונים
חברה ניסתה לנחם וכתבה לי ש
מחר יום חדש.
טוב שכך. את היום אני מעוניינת לטשטש.
לילה טוב.
ומצד שני
אני כ"כ שבורה שאין מצב שאני יוצאת מהבית עם בייגלולי בגשם
אז משעמם לי ממש אמרנו.
בילינו יפה במשחק ושירים וריקודים
ניקיתי
סידרתי
אפילו הכנתי לי חביתה וסלט!
משעמם.
תכף אחזור לרשימת הדברים לעשות
ואגלה שבכלל לא צריך להיות לי משעמם
אבל ממש קשה לעשות דברים כשרוב היום מטפסת עלי תינוקת
*
הדייט מלפני חודשיים כתב לי
עניתי לו בכנות חלקית
"אין לי מה להביא לתוך קשר עכשיו. אין אותי"
הייתי צריכה גם להוסיף: ולא עומד לי עליך.
אבל ויתרתי על זה, כי זה סתם פוגע ואין לי כוונות כאלה. וזה לא שהוא לא חתיך ומריח טוב וכל זה, הוא אחלה בחור גם. מלח הארץ! ככה אומרות.
פשוט, משהו בשיחות שלנו כל כך
אנמי
ורגיל
הוייב שלנו לא דומה
אבל היי
מישהו סימס לי, הידד.
אני עדיין שווה משו בשוק. חה חה.
אילסטורציה של איך כולם נראים בעיניי כרגע (וכך גם אני)
מתוך: מופע האימים של ג'נט. אוסף פרטי.
אחרי שנת בוקר טובה הבייגלה קמה חייכנית ומבסוטה
נסענו לעגלת קפה באיזו פינה ירוקה לא רחוק מאד מהבית
השמש ליטפה
הציפורים צייצו
השמיים היו טובים
בייגלה עשתה כיף חיים כולל נדנדות
אני שתיתי ואכלתי כמו בן אדם
ובגדול הוקל לי מעט
עוד שעה נלך לפעוטון
היא אולי לא תלך למסגרת עכשיו אבל זו התנסות טובה עבורי, לראות, לשאול, לקבל איזה וייב,
לתת יד לפחדים שלי ולעבור את השער, תרתי.
הבנתי גם שכבר לא טוב לגור כאן, איפה שאני עכשיו.
העיר הזאת כבר לא טובה לנו אני רוצה שקט. או לפחות שכונה שקטה.
ואני אעשה מאמצים כבירים כדי למצוא לנו פינה טובה יותר!
עכשיו רק צריכה לחשוב איך ישכירו לי דירה, יחידנית שלא עובדת כרגע.
זין בתחת. ביאסתי לעצמי ת'מצב רוח שוב.
:)
שילוב של כל העולמות והיה ביננו מאצ'.
גבר בן 39
שהוא חתיך למות, עם רעמת שיער, בכל התמונות הוא נטול חולצה ואוי זה נהדר להחפיץ מרחוק, הוא אבא! ואין אפילו תמונה אחת של טראק או קפה משמים.
האם זכיתי בלוטו?
לא.
כי לא החלפנו מילה 😅😅
אתמול עברתי משבר גדול עם עצמי
נהרות של בכי נשפכו
אחרי שהמשבר חלף
ירדתי עם בייגלה לנשום קצת אוויר למטה
תהיתי לעצמי
איך יכול להיות שבחמש דקות כל כך הרבה חרא קרה בבת אחת?
אני לא ארשום פה את מה שהיה לפרטים
אבל זה כלל הרבה מאד תפעול ביד אחת
בהפסקת חשמל שנמשכה שעה!
עם ילדה משלשלת
בדרך לאמבטיה
לאור נרות ותאורת סמרטפון
זה כלל איבוד של כסף רב!! שהוצאתי במיוחד לוועד בית וגם לוויד
היה לי קשה מנשוא ונשברתי לגמרי.
אבל. שוב הוכחתי לעצמי שהכל אפשרי
ואפילו בייגלה נרדמה עם חיוך.
אני חייבת להתאוורר בדחיפות.
ולהפסיק לרחם על עצמי.
בני 26 - 99 אחוז מהם נטולי חולצה או שיער על החזה. הם מלאי אנרגיה וגם מלאי שיער עם הראש.
כיף לראות. באמת. איזה תענוג לעיניים.
בני 36 - משעממים לי ת'תחת, עם התמונות קפה במשרד שלהם או טראקים שלהם במהלך חופשות.
יוצאי דופן הם האבאים. אבאים אני אוהבת.
טוב לא אוהבת, מחבבת.
בני 46 - אם הם לא י' הלא הוא אקס אדוני, אני לא רוצה אף אחד בן 46 ברדיוס שלי! זה לא זקן חלילה, אבל זה קצת... המממ... פחות אני.
שיחות עד כה: 0
מאצ'ים עד כה: 4, אבל זה בגללי. ידי כבדה על הלייק. כל סוויש לצד הנכון נבחר בקפידה.
חשקים ליום הזה: אפס.
דברים לעשות: מיליון, אבל נתחיל בדבר פשוט כמו להעמיד סיר אורז. ואחר כך ג'וינט.
לבייגלה יש אדמדמת תינוקות
ואנחנו בשלבים האחרונים של החולי
הכל מרגיש חרא.
הידד!
