תוצאות מי השפיר הגיעו והכל תקין.
אני מאושרת מכך וחשה הקלה חלקית.
אף פעם אין תחושה שהכל בסדר וסבבה, עד שהיא תצא לאוויר העולם אני אדאג מכל שטות. ויש הרבה מאד מיחושים בהריון. הרבה מאד.
בכל מקרה, התחלתי להתעניין בדברים לרכישה, עגלה, שידה, מיטת בייגלה, מושב לרכב
אחרי עשר דקות של שיטוט הרגשתי שאני לא יכולה יותר. יש יותר מדי מהכל. אני לא מבינה כלום בזה.
ערכתי רשימה עם אמא שלי שכל כמה דקות אמרה לי שאני אקבל המון מתנות ועכשיו נתרכז בדברים רק הגדולים.
פתאום תקף אותי פחד.
אנחנו באמת נקבל הרבה מתנות? האם באמת נהיה עטופות בתשומת לב ואהבה? ואם יהיה לי הקיץ של אביה? והכסף שאין לי. אין לי. מה איתו? וההסתרה הזו שעושה לי כאב בטן?
יש בי הרבה כעס על עצמי
והרבה מאד חששות
אני מרגישה שלא משנה כמה אני מתאמצת, אני לא מצליחה לצאת מהמעגל המחשבתי הארור הזה. מתודעת החוסר.
אני לא אופטימית הערב. אני לא אמיצה הערב. אני ממש כלום.
ואין שום דבר ראוי לצפייה בטלוויזיה ואין לאן לברוח.
אני מתגעגעת לג'נט של לפני.
