לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד זה אני מולי

(מתוך שיר. של א. בנאי)
לפני שבוע. שני, 20 בינואר 2020, בשעה 11:42

 

 

שנינות 

יצירתיות 

עצב תהומי 

צחוק 

אנשים מעניינים 

ללמוד משהו חדש 

מוזיקה שמרימה לי את השיער בעורף 

אוויר קר של חורף אירופאי

אורגזמות, ארוכות, עמוקות

הופעות חיות כשמרגישים את האנרגיה של הנגנים מחבקת את כולם. 

 

אני מרגישה מאד חיה לאחרונה. 

זה מאד נייס. 

 

נזכרתי בשיר האפל הזה אחרי מיליוני זמן שלא נהניתי ממנו. פעם כשהייתי דארקית חמודה: 

 

 

 

 

 

 

לפני שבוע. ראשון, 19 בינואר 2020, בשעה 09:49

הגיע הזמן להסתפר 

ולהפסיק להסתתר

 

 

יש פעמים שאני יודעת שזה עוד לא הזמן שלי (זה מנחם) 

ויש פעמים שאני מרגישה שזה כבר מזמן לא הזמן שלי (זה שובר) 

יש פעמים שאני מרגישה שעכשיו! עכשיו! זה הזמן שלי (זה ממריץ, זה מחייה, זה מלחיץ) 

 

*

 

לא עמדתי בהבטחה הענקית שהבטחתי לעצמי במרץ לפני שנה. טכנית נותרו עוד חודשיים, אבל אני ממש בספק שמשהו ישתנה.

*

אני יודעת שאתה לא הולך לנחות עלי מהשמיים, אתה לא דיויד בואי. 

אבל זה יהיה ממש נחמד לקבל סימן שאתה בדרך. 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שבוע. רביעי, 15 בינואר 2020, בשעה 07:47

אם היום שלי התחיל ככה  בתוספת אי ציות לשעון המעורר. 

 

מה זה אומר על ההמשך? 

 

 

 

 

לפני שבועיים. ראשון, 12 בינואר 2020, בשעה 14:37

מה יש לי שם? 

 

 

 

קפה 

תה 

זרע

שוקו 

שתן 

שייק קקי סמוזי 

 

 

כמה אני מסטולה כעת?

😉

😎

🤡

👻

🤗 🎄 

לפני שבועיים. שבת, 11 בינואר 2020, בשעה 20:59

עוד לפני שהיה דייט. 

 

התחרטת? 

סבבה. קורה לי מלא.. 

אבל להיעלם ואפילו לא לעדכן שלא יקרה? 

 

How rude!

 

 

 

 

אני פשוט גרועה בלבחור אותם או  שהיקום רומז לי לעזוב הכל ולחיות במנזר טיבטי? 

 

בכל אופן, עליתי על קיטי 

 

הכנתי לי שוקו (ומרשמלו מעל)

אני תיכף אשקע מול סרט 

ובכלל לא אתבאס מהתנהגות בני אנוש. 

 

 

לפני שבועיים. שישי, 10 בינואר 2020, בשעה 10:47

יש לי דייט מחר עם איש חדש שנראה מעניין וחכם.

אני אפילו קצת מתרגשת. הוא אשכרה משתמש באותיות איתן! והוא גם מתעניין! ומסתמן שיש לו לב טוב. 

 

 

 

מה אלבש? 

בתמונה, מה לא אלבש: 

 

 

אני ערה כ"כ הרבה שעות שאני מרגישה שעכשיו 17:00

ולכן, מקלחת. 

 

 

 

לפני שבועיים. שלישי, 7 בינואר 2020, בשעה 13:37

גברים שמזמינים אותי לשאכטה 3 דקות לתוך שיחה באחת האפליקציות.

 

גברים שכל חייהם הם סביב שאכטות ואין באמת טעם לקיומם בלי זה, והם חושבים שזה סקסי ואז, מזמינים אותי לשאכטה.

 

גברים שמציעים ללקק לי את הפוסי המתוקי שלי רק כי הם חולי פוסי ולא כי זה ה-פוסי שלי. תקף גם לגבי רימינג. 

 

מתי תכניסו לראש הקטן שלכם שאישה רוצה וצריכה להרגיש שהפוסי שלה זה הפוסי הכי מתוק ומיוחד ever ואתם צריכים רק את הפוסי הזה ולא סתם פוסי אקראי. תקף גם לגבי רימינג. 

 

גברים שחושבים שאם מולם ניצבת אישה שלא מתביישת במיניות שלה זה מחייב אותה מייד וללא כל עיכוב! להזדיין איתו בקלילות ובחיוכים אל עבר השקיעה. 

בפעם המיליון: זה לא עובד ככה. 

 

גברים שמציעים להיפגש בבית. זה כל כך שנת 2010. אנדלהההה להתקדם.

 

יש עוד אבל זה תקציר רק מאירועי אפליקציות וכלוב של ה24 שעות אחרונות.

 

 

הפוסט הבא יעסוק בדברים שמרימים ליייייי 

לפני 3 שבועות. ראשון, 5 בינואר 2020, בשעה 14:38

הייתי עדה לאירוע החייאה. יותר מקצת עדה אבל אין מה להרחיב מבלי להיחשף. 

 

הלב שלי גמור. האיש חי. אבל הלב שלי גמור. ביצעו בו 20 דקות פעולת החייאה. התמונה של הגוף השברירי שלו שהפך לשברירי יותר בפעולה האגרסיבית הזו.. זה לא יוצא לי מהראש.

 

הייתי עדה לכל מיני אירועים קשים במהלך השנים. חלק מתוך בחירה (לעבוד במחלקה אונקולוגית, ולהיפרד מהרבה מטופלים שהלכו מהעולם) וחלק כי ככה זה החיים.

 

האירוע הזה גמר אותי. אין לי דרך אחרת להסביר את מה שאני מרגישה עכשיו. האיש הזה הזכיר לי את סבא שלי מאד, תיכף שנתיים לפטירתו. הוצפתי דמעות ברגע. 

אחרי שבדקנו את כיסיו גילינו שהוא בן 84. כמו סבא. 

 

הצליחו להחזיר אותו ואחרי שהתייצב הוא פונה באמבלונס. הוא חזר להכרה והלב שלי התכווץ עד בלי די. הוא היה לגמרי לבד. והוא היה כל כך מבוהל. זה מרסק אותי. 

אני נזכרת בזה עכשיו ושוב עולות בי הדמעות. 

 

תזכורת לעצמי: רענון קורס החייאה דחוף. 

 

 

לפני 3 שבועות. שבת, 4 בינואר 2020, בשעה 09:45

אני כותבת את המילים האלו ממעמקי הפוך. ככל הנראה תצא משלחת לחפש אחרי כי ככל שחולפות הדקות אני מתחפרת פנימה עוד, האם אני רוצה להיעלם? 

 

לפעמים. 

 

כבר כמה ימים שאני מתגעגעת לאיש שפעם היה האיש שלי. מה זה געגוע? זה מחייב לרצות שהוא יהיה כאן לצידי רק כי אני מתגעגעת? לא.

אני מתגעגעת להרגשה המדהימה של הביחד. 

להתעורר באותה מיטה ועוד לפני שהמודעות מתעוררת הישבן שלי מתחיל לנוע לכיוונו. מגע תיכף ומיד. חום גוף. 

 

הוא תמיד היה מזיז קצת את השיער שלי מהעורף ומסניף אותי בבוקר. זו סטייה כ"כ חמודה.

 

שבועיים לפני שזה נגמר באופן סופי ומוחלט יצאנו לחגוג את השנה החדשה עם החברות שלי. 

 

זה נגמר במפח נפש ענקי. הסתכלתי היום בפייסבוק וראיתי שהוא ואשתו לעתיד חגגו יחד. כן, אני מסתכלת בפייסבוק של האקס שלי אחת לחצי שנה. כוחנו עושים דברים נמוכים לעיתים. 

 

הרבה דברים יכולים להשתנות בשלוש שנים.

 

אני שמחה שאני שונה, אני שמחה שאני משתנה כל יום, אני שמחה שאנחנו לא יחד, זה היה מתכון לחיים אומללים מאד. אבל לזמנים הטובים, אני לפעמים מתגעגעת. 

 

 

גם פרידות זה משהו שצריך לחגוג. 

מרימה את השמיכה ומתכסה עוד קצת. 

 

עוד קצת מהלבד הזה והלכתי קפוט.