תמיד זה אני מולי

לא רואים בתמונה

עצבים 

עצבות 

כאב ראש וסינוסים

דחיינות

עצבות 

חרמנות 

עצבות 

כל כך הרבה אני רוצה לכתוב 

וכל כך כלום לא יוצא ממני 

אז דופמין. 

היום אני אכתוב. מבטיחה לי. מבטיחה! 

שאלתי חבר 

מה כבר אפשר לבקש מהכלוב? 

הוא ענה 

בולבול 

*

אבל אני לא מעוניינת בבולבול מהכלוב 

כי זה בולבול שקורא אותי ובסוף משתמש בזה נגדי 

אז אני אשאר עם הדופמין. ואחפש אדם שמחובר אליו בולבול ממש יפה אי שם, לא כאן.

אני מאד אוהבת את התמונה הזו. יש בה משהו נשי ונעים ועגול. יש בה אותי! 

*

היה לנו בוקר מאד קשה, לי ובייגלה.

לרוב דברים כאלה ממש משפיעים לי על משך היום 

על התפוקה בעבודה 

ובכלל.. על מצב הרוח, אני קצרה, עצבנית, עצובה, דואגת, כל הזמן דואגת. איך אפשר ככה. לחיות. 

יש לי מצגת חשובה לסיים עד 13 וחצי היום. אני רק בחצי. עם באמת, אפס דרייב.. כי החיים מטרידים אותי כמו גירוד שלא עובר.

יאללה דופמין ויצאתי להמשיך את יומי! 

אני זורקת זין שאין לי 

אבל כן שומרת על איזו מסגרת 

כיף לנשום בג'ינס 

אני ממש עייפה, לייק, ממש ממש עייפה. והראש, הסחרחורת! למה כל הטוב הזה? למה זה טוב? 

וזקוקה לעיסוי ארוך, מפנק ומרפא! אבל מתי? ואיפה? ואיך? ומיייייי יטפל בג'נט הכאובה? 

*זו אינה פאקינג הזמנה!*

אני כ"כ אוהבת להיות אימא. ואני אוהבת להיות אימא של בייגלה. אבל אני ממש ממש מתקשה לשחרר ולפנות זמן איכות לעצמי, מחוץ לבית. 

קשה לי איתי. 

"היה לי יום טוב 

קיבלתי שיקוף לערך שאני מביאה לעולם" 

נכתב ע"י gpt

*

כתבתי לו על אירועי היום, שיתפתי שלצד השמחה אני גם קצת מבולבלת כי פתאום אולי אני לא המתחזה ואני באמת טובה ומוכשרת והנה רואים אותי. יאבלה, איזה מבהיל שמשאלת לב אשכרה מתגשמת לך.

אז הוא סיכם לי את זה במשפט.

וואלה, אני ממש מרגישה ככה. 

תודה לעולם. תודה לך ג'נט, את פתית שלג מיוחד.

❄️ 

הלכתי לישון עם מיגרנה. קמתי עם מיגרנה. נחתי. המיגרנה חלפה, הגיע ורטיגו של החלומות. החלומות הרעים. חדר מסתובב זה לא כיף. 

באותה נשימה, איך אנשים נהנים מרכבת הרים?

*

כמה בכירים יש בחיזבאללה? שמתם לב לכמות הבכירים המחוסלים?

*

אני במסע בזבוז כספים. הדופמין לא מגיע מסוכר ומתוק. אין מין טוב באופק. כסף צריך להיות מבוזבז. 

*

אין בי שקט. כל הזמן יש תחושה של אי נחת. כאילו שכחתי משהו חשוב. אני דרוכה וקפוצה. 

*

אני יכולה לא להביא ביד חודשיים(טרו סטורי) ואז בהחלטה אגבית להביא ביד ולגמור 6 פעמים.

זה נייס. 

בא לי לספר לכם סיפור 

על מבוכה 

שליח של חברה כלשהי שמגיע אלינו למשרד בקביעות הרגיש ממש סבבה לפני כמה חודשים וקרא לי "יא שמנה" כשראה אותי אוכלת בעונג רב עוגיית שוקולד. הוא הוסיף עוד כמה הערות עוקצניות וכל מי שישב אצלי במשרד נכנס בו.

אני צחקקתי והעברתי את זה, ומצאתי את עצמי מספרת לו שזו שהוא קורא לה שמנה היא גם מדריכת פילאטיס בדימוס. ואז הוא הוסיף לאש ותהה בבוז "את?!"

בפעם הבאה שהוא הגיע אלינו, הוא התנצל בכאילו. למה כאילו? כי הוא המשיך לדבר אלי בטון מקטין. אמרתי לו שבפעם הבאה ידלג על המשרד שלי ויאללה שיתעופף.

כשהוא הגיע שבוע אחרי החלטתי לשתף את כל יושבי המוקד שלי בנוכחותו שהנל הנו מטרידן שחושב שלזרוק הערות פוגעניות לנשים זה מצחיק. ואיזה מזל יש לו שלא בא לי לפגוע בפרנסה שלו. 

הוא שתק ויצא משם ומאז הוא אומר שלום מנומס וממשיך הלאה. 

אז למה, למה, למה 

אני מרגישה לא נעים? אה? 

זו הפעם הראשונה אי פעם שלא זרמתי על הקטנה ופגיעה. 

כשראיתי את אשתו (השוויץ בה והסביר לי שככה. צריכה להיראות מדריכת פילאטיס. מנותחת, מנופחת, מתוחה, רזה מאד, עם שדיים ענקיים מסיליקון ואפס הבעה אנושית) קצת ריחמתי עליו. וגם קצת עליה. שהיא צריכה לחיות עם הביוב המהלך הזה. ועל זה שיש לה תפיסה ממש מעוותת של יופי ובריאות. כן, אני שיפוטית. 

למה בא לי לספר לכם את זה? לא יודעת. אולי בא לי לשקף את זה לעצמי בכלל. אולי כי היה איזה טריגר פיצי פצפון לפני יום שקצת מכווץ אותי.

ולא בא לי כיווץ. 

בא לי שחרור ורפיון. 

בא לי לבכות בקתרזיס מוגזם ושכל המסקרה תנזל לי עד לצוואר.

בא לי לשמוע מילים טובות, מחבקות, שרואות אותי. ואת הגוף הנפלא הזה. תוך כדי כפכוף טוב. בחיי, זה אפשרי וזה נפלא! 

איך אני שונאת!! פוסטים של בא לי. 

יאללה ביי. קמתי לטרוף את בייגלה. 

היי שלום 

אמא חטובה שבוע שש 

תראו, יש לי הרבה ביקורת כלפי השיטה הפעם. 

ואני מאד שמחה, שיש לי ביקורת, אני תמיד בעד הטלת ספק. שאילת שאלות. ככה אני מחנכת את בייגלולי. שמאד מושפעת לאחרונה מחברותיה לגן. אשכרה יצא ממני המשפט הכי זקן בתולדות - "ואם יגידו לך לקפוץ מהגשר? תקפצי?" 

אני יוצאת ממטרת הפוסט. שאין לו באמת מטרה. רק בקשה לקצת דופמין טוב. 

את הפניות בפרטי אתם ממש מוזמנים לחסוך לעצמכם. הסיכוי שאני ארצה לעשות משהו עם מישהו מכם הוא אפסי.

זה לא אתם, זו אני! וזה גם קצת אתם:) 

לגבי אמא חטובה, 

למרות הביקורת, אני ממשיכה בתכנית, מקלה על עצמי איפה שמאד קשה לי. כלומר - אם את רוצה את הפאקינג עוגיה ואת מתאבססת על פאקינג עוגיה, תאכלי את הפאקינג עוגיה. ושם תעצרי (זה עובד).

לא חדר אלי אף איש עם בולבול  מזה חצי שנה. אבל כן הייתי בסיטואציות אינטימיות, רטובות, מדהימות ונעימות עד טירוף חושים, איש הצלילים יודע איך לגשת אלי. אבל אני לא יודעת איך לגשת אליו. 

אני ממש צריכה אנרגיה זכרית, כלומר דפיקה הגונה. זיון כזה שלא נשארים סדינים על המיטה. 

שתביא לי באמאמאמאמא. 

קצת תשוקה. קצת טירוף. קצת מכל הטוב. 

הרבה הרבה נעים ומצחיק. אם אפשר. 

בא לי לפשוט את כל התארים 

ואת כל העשייה 

ואת כל מי שנדמה לי שאני 

ופשוט לחכות 

ולראות 

מה יוצא החוצה. 

💜 ביי. 

זה חתיכת דבר לכבוש הר, הלא כן?

אז דעו

כי אני 

ג'נט אנימה לבית ווייס כובשת גם כובשת. 

לאנשים רגילים לפגוש חברה לארוחת צהריים במסעדה בשבת זה דבר מאד טריוויאלי 

בשבילי, זה מצריך כוחות נפש עצומים. 

אני עושה דבר שלמראית עין נראה כל כך פעוט

ואפילו מתגמל - אוכל, שיחה טובה, מוזיקה טובה

ועדיין, כך  כך מתקשה להגיע לזה. להתניע. לעשות. ולהיות נפרדת מבייגלה. 

יש לי סיבות. 

להכל יש סיבות.

זה היה לי מאד לא נוח לעשות משהו כה פעוט למעני. מאד לא נוח. לוגיסטית וגם רגשית. 

צעד קטן. טיפה בים. 

משהו. 

**

חזרתי לאפליקציות 

שיחה כייפית וזורמת עם בחור, נקרא לו ת'.

פינג פונג של שאלות, זרימה, הדדיות ועניין. 

יום למחרת הציע וואטסאפ - ביקש את המספר!

האם הוא סימס? 

לא. 

ג'נט מהעבר הייתה חופרת לעצמה ומתאכזבת, מנסה להבין מה עשתה או כתבה שלא היה בסדר 

ג'נט של עכשיו פשוט אינמצ'ה אותו כעבור 24 שעות והחליטה שאין לה מה להתרגש מאדם שככל הנראה יש לו את השדים שלו.

**

אתמול התכתבתי עם בחור שאני מכירה מימי התיכון. באמצע שנות העשרים, לפני עשרים שנים בערך, תחזקנו קשר מיני קצר שכלל מפגשים חטופים בגינה מתחת לבית שלי, נשיקות לוהטות, חפינת שדיים וגם ביצים, בקיצור, היינו חרמנים וסקרנים. 

הקשר הסתיים די מהר כי כהרגלי, איבדתי עניין. כמה אפשר רק ציצי וזין? בלי התיבול הנפלא הזה שנקרא - שיחה מעניינת. 

אתמול! 

הוא!

שלח לי! 

פאקינג דיק פיק! 

עם הזמנה לדרינק. 

אני תוהה לעצמי 

איזה מן אבא הוא לילדים שלו? 

האם אי פעם גבר שלח דיק פיק והצד השני התעלף מהתרגשות ואמר וואוו פליז בוא דחוף נפגש לזיון!

כמה מנותק אתה מהמתרחש? שאתה מעז לשלוח כזו תמונה מטרילה ומבהילה? בלי הכנה, בלי הקשר... 

מה שאני מנסה לומר - סקס זה ממש כיף

סקס איתי, זה ממש ממש ממש כיף, חוויה. לונה פארק. 

מין זה דבר כל כך נפלא! 

אפשר לקיים קשרים מיניים בריאים 

מה העיוות שיש לכם במוח הקטן שלכם שגורם לכם לעשות את החשבון של "אה, היא אוהבת מין, אז נשלח לה תמונה של הזין המפואר שלי"

אל תהיה נמוך ונילוז

תכבד את עצמך 

אל תהיה זול 

אין לי ריגוש מזה. 

לא כיבדתי אותו בהודעה או תגובה ופשוט - מחקתי את השיחה.

עכשיו, שקו לי בתחת. החטוב. ובג'ינס ששוב חזר להיות משוחרר וכייפי. 

מתאוששת מורטיגו

זר לא יבין מה זה להרגיש שהעולם מסתובב ואין לך שליטה 

אני חשה שאני על הסף של משהו 

בואו נחזיק לי שזה משהו טוב 

I need a win 

ובינתיים 

חזה מונח בתוך בגד גוף, תגידו לי אתם, זה חזה של בת תכף 43?! מה הגיל הזה קשור אלי ג'יזס. 

אל תענו לי. 

ואמא חטובה שבוע חמש כבר מסתיים תכף 

זה מרגיש טוב אנרגטית 

אבל וואלק, ממש ממש, ממש! חסר לי מתוק בחיים. 

אין בי שום דבר חטוב 

אבל כן מתעוררת בי תחושת ויטאליות 

הסיבוב הזה כל כך מאתגר וקשה ביחס לפעם הראשונה לפני שנתיים. 

אני נורא אמוציונלית, מה שאומר שיש לי אפס סבלנות לטמטום וזה גם יוצא ממני קצר ונוקב. 

וכבר דיברנו על רפי השכל שעובדים תחתיי? לצדדי? מעלי? 

*

בא לי קרואסון שקדים חמאה והפוך מוגזם. 

*

אבל אתם יודעים למה יש לי סבלנות? 

לבייגלה. 

לילדה הזו שהיא קרן אור בחיים האלה. 

היא אשכרה מצחיקה, כאילו, זו ממש תכונת אופי, הילדה קורעת מצחוק.

ויש לי טונות של חמלה כלפיה. כי לא קל להיות המסומנת היחידה בגן. והיא היחידה! 

יש בי חמלה אבל לא רחמים. 

וגם כלפי יש לי חמלה. 

משתדלת ממש. לחמול. 

אני גם מרגישה שוב פעפוע של צורך למין טוב. רגע, אני אדייק - לזיון ממש ממש טוב. 

יודעים מה הופך אותו לטוב בעיניי? 

שיחה טובה 

קירבה

מגע 

הכנה משביעת דעת - יעני פורפליי אבל לא של זורקי זין 

ובולבול טוב ממש 

וריח לא פחות מאלוהי שיטמטם את חושיי 

מאד מאד פשוט, הלא כן? 🙄 

**

בקיצור 

כרגיל יש כ"כ הרבה שאני רוצה לעלות על הכתב 

אבל כל כך מעט זמן וסבלנות. 

 בתמונה - חולצה נטולת חזיה. אבל כן גוזייה כזאת מפנקת ונעימה.